חשיפת הטיוח בפרקליטות משמחת ומייאשת בו זמנית

מתברר שכמו בסדרה "מנאייכ", גם במציאות מטרת העל הראשונה שלאורה פועלת המערכת הוא ההגנה על עצמה, במסווה צדקני ומזויף של "טובת המדינה". בכל מקום אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר לכל הפגמים, חוץ מאשר כשהדברים מגיעים אל תוך הבית פנימה, אל המערכות שצריכות להיות המוסריות מכולן והנקיות מכולן. דווקא שם הסטנדרטים פגומים לחלוטין והחיפוי ההדדי מושלם. יד רוחצת יד והציבור לא יודע דבר, לפחות עד שהכל מתפוצץ באיזה תחקיר עיתונאי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גרסת המציאות של "מנאייכ" עולה על דמיונו של התסריטאי
– מגבלה, יציאה וקצב תחלואה: האדום היום אדום מאד
– שוב: הצעת חוק לאיסור ברית מילה בדנמרק

החשיפה של עמית סגל אמש בחדשות 12 על פרשיית ג'ודי מוזס, בן הזוג הסודי שהיה חוקר בכיר וחקירת נתניהו מרתיחה במיוחד, בגלל שבה בא לידי ביטוי כמעט באופן מושלם סיפורם של הסטנדרטים הכפולים במערכת המשפט. בתמצית: החלק הראשון בחשיפתו של עמית סגל נגע לטיוח של החשד שהחוקר שהוביל את חקירת נתניהו בראשיתה היה נגוע בניגוד עניינים חריף. זאת מאחר שבאותה עת ממש הוא ניהל רומן סודי עם ג'ודי ניר-מוזס, אחותו של חשוד מרכזי באחת הפרשיות – ארנון (נוני) מוזס, מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", ובעלת מניות בעיתון שגם הוא חלק מהפרשה. הקצין הסתיר את ניגוד העניינים, אך כשהדבר נחשף מפקדיו טייחו את הנושא. הסוגייה הועברה לטיפול מח"ש רק כשרעייתו של החוקר איימה לפנות לתקשורת וגם שם הנושא טויח.

למה מדובר בסיטואציה הזויה באופן קיצוני? משום שאחד החשדות המרכזיים נגד ראש הממשלה נתניהו בחלק מהפרשיות נגדו (בראש ובראשונה תיק 1000) הוא בכך שהוא הכניס את עצמו למצב של ניגוד עניינים מול מקורביו האמידים (ולכן הואשם בהפרת אמונים). נדמה לכם שמישהו במשטרה ובפרקליטות מבחין הבוקר באירוניה? הצחקתם אותי.

העניין הוא שבמערכות אכיפת החוק שלנו זה הסטנדרט. חס וחלילה שמישהו ינסה לנער את השמיכה ולבדוק מה ייפול ארצה. רק לפני כמה שבועות השלימה פרקליטות המדינה, בסיוע שר המשפטים, את סיכול הניסיון לנער קצת את השמיכה במח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות. החשיפה של עמית סגל אמש על אופן הטיפול בחשדות נגד בן הזוג הסודי במח"ש הרי לא חידשה כלום למי שמכיר את הנושא. מדובר בגוב ריקבון שכבר שנים מחכה ליד שתעשה בו סדר. מי שרצה להרים את הכפפה היה שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה שהקים ועדה חיצונית, בראשות שופט, במטרה לבדוק מה קורה במח"ש. כמובן ששופטי בג"ץ הוציאו צו ביניים שהקפיא את עבודת הוועדה עד הקמת ממשלה, ולאחר שזו הוקמה הטיוח הושלם בסיועו של שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן. זה נעשה כך שכל הצדדים הכריזו על "רפורמה" במח"ש, רפורמה שלא שינתה כלום אבל ייתרה כביכול את הצורך לבדוק מה קורה במחלקה.

אז מצד אחד החשיפה אמש משמחת. כולנו נחשפים לאופן שבו מתנהלים העניינים. אבל היא גם מייאשת, משום שאנחנו גם יודעים איך כל זה ייגמר – בלא כלום. המערכת שתמיד יודעת להגן על עצמה, באמצעות ספינים ושקרים, תעשה זאת הרי גם הפעם. שום דבר לא יישתנה ולא ייתחדש. הפעם זה יהיה אפילו קל במיוחד, בחסותו של השר אבי ניסנקורן שלקח על עצמו רשמית, בלי להתבלבל, את תפקיד השכפ"ץ של המערכות הפועלות תחתיו. אך "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", ובעזרת עוד תחקיר ועוד חשיפה יגיע יום אחד גם רגע התיקון.