"ליאת, אני לא יכולה לעבור חג נוסף בלי שההורים שלי יהיו יחד איתנו" אמרה לי לריסה בחרדה גדולה, "אני לא עוברת את החג כמו פסח השנה…ההורים שלי יהיו איתי!".
חרדתם של בני הגיל השלישי ומשפחותיהם לקראת החגים הולכת וגדלה, בפרט שקיים חשש מסגר מתמשך נוסף. חוסר הוודאות מחולל סערת רגשות וחרדה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
הסגר בפעם השנייה: שעתם הקשה של הקשישים
בתי החולים הפכו למבצרים, לחולים ולקשישים מגיע טיפול שלם
ארבע שנים לוועדת ביטון: "אנחנו לא מחפשים נדבות"
אלו המשתייכים לאוכלוסיית הגיל השלישי נמצאים בקבוצת סיכון גבוה. חששם הרב של מקבלי החלטות כלפי פלח אוכלוסייה זה מובן בהחלט. בני משפחה נוקטים אמצעי זהירות במפגשים עמם, חלקם נאלצו לצמצם את תדירות המפגשים, ואלו הנפגשים מקפידים על שמירת מרחק והיעדר מגע מה שמקשה על סביבת הזקן ומגביר את תחושת הבדידות שלו.
הצורך בקשרים חברתיים נחוץ בכל גיל, וכך גם בזקנה. תיאוריית הפעלתנות מניחה כי יש קשר בין רווחה נפשית של בני הגיל השלישי לבין פעילותם החברתית. התיאוריה טוענת כי לבני הגיל השלישי יש צרכים פסיכולוגיים וחברתיים כמו לבני גיל הביניים. למרות זאת דווקא בגיל הזקנה קיימת ירידה באינטראקציה חברתית וכתוצאה מנסיגת החברה מן האדם.
הקורונה העצימה את נסיגתו של הזקן מן החברה, וסגר נוסף עבור אוכלוסיית הזקנים עלולה להשפיע ולהעצים את תחושת הבדידות שקיימת בגיל זה. אינטראקציות חברתיות ומפגשים משפחתיים מעוררים תחושת שייכות ומשמעות אשר מעלים את תחושת רווחתם של בני הגיל השלישי, וכך הם חשים בדידות לא בשל היותם לבד, אלא בשל היעדר רגשית עם סביבה אשר משמעותית עבורם.
חגי ישראל מביאים איתם איחוד של משפחה רב דורית. בתקופת החגים ישנה אווירה קסומה בה מתעוררת ציפייה למפגש המשפחתי, לתחושת הביחד המעוררים קרבה ושייכות לכולם, מקטן ועד גדול. המפגש המשפחתי תורם רבות לבני הגיל השלישי, הם מרגישים חלק מהדור הצעיר, יושבים יחד סביב השולחן וחוגגים עם המשמעותיים עבורם. לקיחת חלק בחגיגות המשפחתיות עבור בני הגיל השלישי חשוב לרווחתם ולאושרם.
ומה עם אלו אשר נשארים לבד בבית בחגים, גם ללא איום מגיפת הקורונה? כל שנה המשרד לשוויון חברתי מקבל פניות של אזרחים ותיקים אשר חוגגים לבד מחוסר ברירה, ובצר לנו קיימים גם סיפורים של בני המשפחה אשר אינם מעוניינים במפגש עם הוריהם בחגים ורואים בהם כגורם מעכב ומעיק. סוגיית הגיל השלישי בחגים היא סוגייה כואבת. בני הגיל השלישי חשים כי הם נופלים כנטל על ילדיהם. אחת המטופלות שלי אמרה לי : "ליאת, אני לא רוצה להכביד על ילדיי, אז אהיה לבד בחג נו אז….?", וקיימת תחושת אי נוחות מצידם המתעוררת מתוך חשש להעמיס על בני משפחתם.
בימי מגיפת הקורונה כולנו נמצאים בחוסר הוודאות לקראת החגים. חוסר הוודאות עלול לעורר חרדה גם עבור בני הגיל השלישי, אם זה ברמה הפרקטית, כמו עריכת קניות או מטלות הקשורות לצורכיהם האישיים ואם זה מבחינה רגשית ונפשית, חרדה מתחושת בדידות ומהמרחק משאר בני המשפחה. קיימת אחריות של בני המשפחה לשקף את המצב עבורם, לדברר את הסיטואציה על ידי העלאת חוויות ושיקוף רגשות כל המעורבים. הכנה נכונה מורידה את סף החרדה ומאפשרת שיח רגשי. וכל אלו שאין להם בני משפחה, קיימת אחריות סוציאלית של המדינה לדאוג להם לא להישאר לבד.
כולי תקווה שבחגים אלו, חגי תשרי, תהיה אפשרות למשפחות לחגוג יחד עם בני הגיל השלישי, כל אחד עם הוריו, לשבת סביב שולחן כמה דורות יחד. ולבני הגיל השלישי אשר בודדים ואין להם משפחה הדואגת להם אני מאחלת שיחידות הרווחה, המשרד לשיוויון חברתי ושאר גופים הנוגעים בנושא ידאגו להם ויפיגו בדידותם בחגים.
הכותבת היא עובדת סוציאלית פרטית, מנכ"לית לשעבר בתאגיד לעובדים זרים, מומחית בתחום הסיעוד.
ליצירת קשר: liatcohen77@gmail.com
