פגישת ראשי המועצות מהשומרון וראש מועצת יש"ע עם אביגדור ליברמן מעוררת מספר סימני שאלה באשר לנכונות הצעד הזה. הן במישור הפוליטי והן מבחינה מוסרית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כפפות על המדרכה: אמנות בימי קורונה
– דיכטר תוקף: "צריכים לפנות את חאן אל אחמר מיד"
– מעז יצא מתוק: הקורונה תביא לגילוי מחודש של התפילה
בשדה הפוליטי, קשה להבין כיצד מנהיגי ציבור, שמוצאים אצל נתניהו דלת פתוחה ואוזן קשבת, בוחרים לפגוש את יריבו המר שכל התנהלותו היא תולדה של אובססיה המונעת משנאה פתולוגית חסרת פשר לראש הממשלה. מה בדיוק צריך לחשוב ולהרגיש ראש ראשות מקומית באחת מערי השדה, המייחל לפגוש פעם בשנה את ראש הממשלה, אם ככה מתנהגים באי ביתו הקבועים. כך גם לא מובנת הפגישה עם החבר החדש של אחמד טיבי. זהו אותו טיבי שאמר אחרי אחד הפיגועים כי דמם של המתנחלים הוא הפקר.
מקריאתו של ליברמן "לא לקבל את הנחיות הממשלה, הן בלתי חוקיות בעליל," בעניין הקורונה, המתווספת להופעתו השבועית של חה"כ מישראל ביתנו אלי אבידר בהפגנות השמאל, מתקבלת תמונה של שיתוף פעולה מצד המפלגה עם השמאל האנטי-ציוני. הפגישה הזו העניקה לליברמן את הלגיטימציה לפליק-פלאק הבא שלו משמאל לימין. נראה אם כן שמישהו כאן לא קרא נכון את המפה הפוליטית.
אבל את התקלה הפוליטית הזו ניתן לפתור אולי בחוסר הבנה או בשיקול דעת מוטעה. הבעיה העיקרית שבפגישה עם ליברמן היא מוסרית.
ראשית חשוב להזכיר כי ליברמן גרר, ואף דרדר, את המדינה לשתי מערכות בחירות. הקונסטלציה הפוליטית שנוצרה בעקבות הכאוס הפוליטי כמעט וגרמה לקריסת המערכת האזרחית בישראל. רק התוספת התקציבית שהושגה בפשרה הנוכחית של דחיית הבחירות מנעה, למגינת לבו של ליברמן, קריסה זו.
המערכת האזרחית כוללת עמותות וחברות לתועלת הציבור, המתבססות על תקציבי המדינה. הללו מתווכות וממלאות את תפקידה של המדינה בשירות שהן מעניקות לאזרחים. כך בישיבות, אולפנות, תנועות נוער, מרכזי טיולים ועוד כיו"ב. כל אלו כרעו תחת עומס ההתחייבויות, והפרויקטים שבוטלו או נדחו, בשל היעדר תקציב מדינה. וכל זה נגרם בגלל קפריזה של אדם אחד, אביגדור ליברמן, שממניעים ברורים וידועים פשוט עשה סבוטאז' למדינה.
שנית יש לציין כי תעמולת הבחירות של "ישראל ביתנו", בשתי מערכות הבחירות ע"ש ליברמן, הייתה מבוססת על הסתה נגד החרדים. עצם פגישת ליברמן עם ראשי המועצות היא שילוב של כהות חושים מוסרית וקוצר ראות פוליטית, שכן אחוז ניכר מתושבי יו"ש הם חרדים, וזוהי בעצם יריקה בפרצופם.
אולי זוהי גם הזדמנות להעלות שוב למודעות את תעמולת הבחירות של "ישראל ביתנו" בשפה הרוסית, שהתנהלה מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית, כולה. אפשר להתחיל באותו סרטון של חה"כ אלכס קושניר בעניין טהרת המשפחה, שתורגם ע"י יהודים ממוצא רוסי שנחרדו מההסתה שמתחוללת ברשתות בשפה הרוסית בניצוחה של "ישראל ביתנו".
באתר "ישראל ביתנו" מופיעים סרטונים נוספים בשפה הרוסית, שחלקם הופיעו בתוכניתו של גיא זוהר "מהצד השני", ובו נראים חרדים חוגגים כשמטר של דולרים נופל מסביבם, או סרטון על חרדים עם הכותרת "הוירוס כבר כאן". ניתן למצוא באתר גם ביטויים כאלה: "הייתי רוצה לאסוף את כל החרדים בגטו. לא עושים כלום רק נובחים כמו כלבים." פנינה אחרת באתר של המפלגה קובעת כי "הדוסים לא צאצאים של קופים. אלא נוצרו מפטריות של עובש."
ועכשיו נותר לברר מספר דברים עם שותפיו של ליברמן לפגישה: אם הפגישה הייתה סביב העיכובים בהחלת הריבונות והתכנסותה של ועדת ההיתרים העליונה, מה בדיוק יתבצע אם רק יתנו לליברמן את המנדט? איזה סוג מגורים יתוכננו לחרדים בעמנואל, ביתר עילית ומודיעין עילית. והאם הריבונות תוחל גם על "הווירוסים"?
אנא להשיב בהקדם, שהרי ידוע אצל ליברמן שהכל קורה מיד. תוך 48 שעות ליתר דיוק.
