"אריות שמקבלים פקודות מחמורים"; כך אמר הגנרל הגרמני אריך לודנדורף על החיילים הבריטים במלחמת העולם הראשונה. הרב עמיטל היה אומר שבמלחמת יום הכיפורים האלופים כשלו, והחיילים הפשוטים הצילו את המדינה. אלופי המטכ"ל של תשל"ד לא היו חמורים, אך רובם שקעו במריבות קטנוניות, בקוצר רואים ובפוליטיקות קטנות. לצערנו, זו אינה תופעה נדירה: הבכירים כושלים, הזוטרים לוקחים אחריות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דו"ח הסניגוריה הציבורית: רוב התלונות על אלימות משטרתית לא נחקרות
– אם לא תשנה מסלול, ניו-יורק עלולה להפוך לדטרויט החדשה
– שיח המחנאות בעם הוא סכנה אסטרטגית
לקראת סוף שנת המגפה תש"ף, אני רוצה להקדים ולהציג את אנשי השנה שלי. המציאות כבר בחרה עבורנו את אורגניזם השנה, את הנגיף שבקושי אפשר לראות בו יצור חי, ובכל זאת השתלט על חיינו. בתוך כל הטירוף שאופף אותנו, אנשי השנה שלי הם אלו שהושיטו לנו חבל הצלה: המורים והמנהלים של ילדיי.
בכירי משרד החינוך של תש"ף הם אנשים טובים ונבונים, אך הם לא הצליחו לנווט את המערכת בזמן מצוקה. במשך שנים מתכונן משרד החינוך ללמידה מרחוק בשעת חירום. כאשר השעה הזו הגיעה, התברר שהכינו לנו טלוויזיה לימודית מיושנת, שהתלמידים התעלמו ממנה. כשקרסה המערכת, המנהלים נאלצו לאלתר מלמטה מה שהבכירים לא הצליחו להפיק מלמעלה. ההוראות שמונחתות ממשרד החינוך בחודשים האחרונים הן באופן עקבי מבולבלות, נוקשות ויחצניות, ומגיעות ברגע האחרון או אחריו. כשהגנרלים של החינוך כשלו, המורים והמנהלים עמדו בפרץ.
לא כולם, כמובן. יש מורים שהתעצלו, ויש מנהלים ששותקו. אך מכל עבר אני שומע על מורים אחרים, וכך זכיתי לראות אצל ילדיי: מנהלים שעובדים 16 שעות ביממה כדי להוביל מערכת מתפקדת, ומורים שמצליחים להקרין אהבת תלמידים ואהבת תורה גם דרך המסננת המעצבנת של המחשב.
כדי להצליח לחנך היום, צריך להבריש את המערכת נגד כיוון הפרווה. מורים ומנהלים שבאמת רוצים ללמד ולחנך צריכים לעמוד לא רק מול בכירים ששולחים הוראות משתקות ומבלבלות, אלא גם נגד הדי־אן־איי הבסיסי של מערכת החינוך, שמפריע לפעולתה גם בזמני שגרה. מערכת החינוך שלנו בנויה על מערכת תמריצים שמתגמלת בינוניות פסיבית. מה מורה צריך לעשות כדי שמשכורתו תעלה? בעיקר לצבור ותק, הישג שאינו דורש יוזמה נמרצת במיוחד. מה מנהל צריך לעשות כדי לעמוד בקני המידה שמוכתבים לו? בעיקר לא להרגיז אף אחד. ארגוני המורים מהלכים אימים על המערכת; הסכמי שכר מיושנים מונעים כל תגמול על הישגים; פוליטיקאים פופוליסטים מתגאים במעללים כמו קיצוץ תשלומי ההורים, שממילא היו נמוכים, והעניקו למנהלים את מרחב הגמישות האחרון בתוך מערכת מאובנת.
בצדק אנחנו מתלוננים, אך כדאי לזכור שהיה יכול להיות גרוע יותר, ואם תיפול רוחם של מורינו, גם יהיה גרוע יותר
ובתוך כל השממה הזו, ילדינו בכל זאת לומדים. לא מספיק, לא היטב, אבל לומדים. אנחנו מתלוננים על הלמידה המעצבנת מרחוק, על כך שהילדים נמצאים בבית הספר רק מחצית מהימים, על הבלבול ועל סדרי העדיפויות המשונים. בצדק אנחנו מתלוננים, אך כדאי לזכור שהיה יכול להיות גרוע יותר, ואם תיפול רוחם של מורינו, גם יהיה גרוע יותר.
תקציב מערכת החינוך בישראל הוכפל בעשור האחרון, אך ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים נותרו מביכים. הבעיה אינה מחסור בכסף. הבעיה היא מערכת ריכוזית ונוקשה, שאין בה סמכויות לרשות המקומית, שאין בה אוטונומיה למנהלים, שאין בה תגמול משתנה למורים מצטיינים ושאין בה חופש בחירה להורים. היסטוריונים עתידיים לא יבינו איך העם הכי משכיל בעולם, העם שהיה הראשון בעולם להקים מערכת חינוך עממית, בנה במדינתו העצמאית מערכת כל כך לא יעילה.
בצבא אומרים שעל פעולות מוצלחות לא מחלקים צל"שים. חיילים מקבלים ציון לשבח על גילוי מיוחד של אומץ לב ותושייה בזמן קרב: חייל שחילץ פצועים תחת אש, שרץ אל ביצורי האויב אחרי שנחשף, שלקח יוזמה אחרי שכל שדרת הפיקוד נפגעה. בקרב שתוכנן באופן מעולה לא יהיו הרבה פצועים, הכוח לא ייחשף וכל המפקדים ימשיכו לתפקד, וממילא אף אחד לא יקבל צל"ש. ההצטיינות של המחנכים בשטח מחפה על הכשל הבסיסי של מערכת החינוך. לא לנֶצח הם יוכלו לחפות עליה.
חייבים לתקן את מערכת החינוך. זו המשימה שלנו, המבוגרים, ואסור לנו להשתמט ממנה. אך ילדינו לא יזכרו מהשנה הזו את המבנה הארגוני של מערכת החינוך, שריד גאה לתקופת המנדט. הם יזכרו את אלו ממוריהם שהתעקשו להוסיף וללמד אותם בהתלהבות גם בעת צרה ומצוקה. כי בסופו של דבר, לשם מתנקז כל התהליך החינוכי. יאמרו השר ופקידיו הבכירים מה שיאמרו, חינוך ולימוד אינם מתחוללים בחוזרי מנכ"ל ולא בישיבות המזכירוּת הפדגוגית, אלא כאשר מורה אחד עומד מול מוחות להוטים ולבבות צעירים. תודה לכם, מורינו, שבְּמקום שאין אנשים השתדלתם להיות איש. אני מתפלל שלא תהיו גם אנשי השנה הבאה.
