שיר השבוע: חֹלִי לְכֻלָּם

– לָמָּה רַק לָנוּ? יְהִי לַכֹּל.
לָמָּה רַק לִי? תְּנוּ גַּם לוֹ וְגַם לָהּ.
הָבָה נָפִיץ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל,
אֶת הַמַּחֲלָה!

תְּנוּ נְגִיפִים לְעָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
לֹא יִבְלְמוּ אֶת הַצֶּדֶק בְּעֹצֶר.
יְהִי לְכֻלָּם. יְהִי פֹּה שִׁוְיוֹן
בֵּין הֶעָרִים וּבֵין לַיְלָה לְבֹצֶר.

נָנִיף רַמְזוֹרֵנוּ, רַמְזוֹר אָדֹם.
קוּם הִתְנַעֵרָה, נָשִׁיר עוֹמְדֵי־דֹּם.
הָלְאָה הָעָוֶל, הָלְאָה הַפַּעַר,
כֻּלָּם רְאוּיִים. זֶה רַק סוּג שֶׁל שַׁפַּעַת.

לֹא יַפְרִידוּנוּ שְׁכוּנָה מִשְּׁכוּנָה.
אָנוּ נַחְגֹּג בְּגָדוֹל חֲתֻנָּה.
נְגִיפִי נְגִיפְךָ, נְגִיפְךָ נְגִיפִי,
כָּל אֶחָד יְקַבֵּל כְּפִי.

– לָמָּה רַק הֵם? גַּם לָנוּ מַגִּיעַ
חֵלֶק בַּחֹלִי וְנַחֲלָה.
זְכוּת כָּל אָדָם לִהְיוֹת פָּגִיעַ
לַמַּחֲלָה.

הָלֹךְ בְּחוּצוֹת עִיר צִיּוֹן וְקָרָאתָ
לְהַצָּלַת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה.
צְרַח אֶת הַצֶּדֶק מֵאֹזֶן אֶל פֶּה,
כָּךְ יְמֻגַּר הַמַּרְפֵּא.

אָנוּ נֵצֵא שׁוּב וָשׁוּב לְהַפְגִּין
וּנְחַלֵּק בְּשָׁוֶה נְגִיפִים.
– וְאָנוּ נִשְׁבֹּר אֶת הַסֶּגֶר, לֵאמֹר:
חֹלִי לַכֹּל!
– וֶאֱלוֹהִים יִשְׁמֹר!

בִּרְמִיזָא

דִּיפֶּרְסִיָּה בַּדִּיפּ־סְטֵייט.
חַם פֹּה וְלַח.
הַקַּארְמָה הִיא הִיפְּסְטֶר.
הַדִּין לֹא צָלַח.

חָפַרְנוּ, הֵפַרְנוּ,
וְלֹא עָזַר כְּלוּם:
אֶת מָה שֶׁתָּפַרְנוּ
תָּפַרְנוּ עָקוּם.

מֵרוּק עֲווֹנוֹת.
דֵּלִיט – וְקָדִימָה.
סִבּוֹת מוּבָנוֹת.
וְדַי לְחַכִּימָא.

הַצְּבָת מִתְהַדֶּקֶת.
עוֹד סְקוּפּ וְעוֹד פּוּשׁ
צָרִים עַל הַדֶּגֶל.
מִפְלַט חֵרוּם: פּוּטְשׁ.

בְּדוּ"חַ וְצִי"חַ,
בְּדוֹסִי אוֹ רֶה,
נַצִּית וְנַדִּיחַ.
נִשְׂרֹר וְנוֹרֶה.

יֵשׁ קְלָף. יֵשׁ לִבְנוֹת
מִמֶּנּוּ מִגְדָּל.
סִבּוֹת מוּבָנוֹת
וְדָ"ל.