מיד עם חתימת ניר חפץ על הסכם עד המדינה, דווח בכלי התקשורת כי "הסחורה החמה" שהוא מספק לפי שעה לחוקרי המשטרה עוסקת בקבלת החלטות ביטחוניות בבית ראש הממשלה. במהדורות ובעיתונים דווח כי חפץ מסר שהגברת שרה נתניהו ובנה יאיר, השפיעו על רה"מ בקבלת שתי החלטות ביטחוניות בתקופה האחרונה, שהיו בניגוד להמלצות מערכת הביטחון.
שני האירועים המדוברים, כך דווח, הם הצבת המגנומטרים בכניסה להר הבית, בניגוד לעצת גורמי הביטחון, וכן קבלת הפנים הרשמית שערך רה"מ למאבטח מהשגרירות בירדן – אירוע שעורר סערה מדינית גדולה. מקורבי חפץ מסרו באותם הפרסומים, כי על רקע אותן החלטות הוא בחר לעזוב את תפקידו. במשטרה דאגו להבהיר כי חפץ לא מסר עדות כזו, וכי אין בכוונת החוקרים לעסוק בסוגיה.
יחד עם זאת, ולאור הסערה שעוררו הדיווחים בנושא, יחד עם הביקורת על נתניהו והאמירות כי הפקיר את ביטחון המדינה, עולות שאלות המתבקשות מהדיווחים הללו: כיצד מקבל ראש הממשלה החלטות? ובהתייעצות עם מי? והאם עליו לאמץ תמיד את מדיניות מערכת הביטחון?
התייעצות היא אינה דבר מגונה, ולעיתים זהו צעד נדרש כדי לקבל החלטות נכונות ושקולות. לאורך השנים ראשי ממשלה נהגו לקיים התייעצויות על כל נושא. יש מי שבחרו לדבר עם פוליטיקאים, אחרים בסביבתם ועם מקורבים להם במערכת הפוליטית ולטכס עמם עצה, והיו כאלה שגיבשו לעצמם פורומים, שבאמצעותם ניסו לגבש ולאמץ החלטות. אצל נתניהו אלו רעייתו ובנו, כך טען עד המדינה חפץ, ואצל אריאל שרון ז"ל היו אלו בניו, עומרי וגלעד, ופורום החווה הידוע והמוכר שהיה מורכב מיועצי תקשורת ויועצים פוליטיים.
השר יובל שטייניץ, טען הבוקר להגנת נתניהו, בראיון לרשת ב' כי הוא מקבל החלטות בצורה שקולה ועניינית. "מאז בן גוריון יש מסורת שראשי ממשלות מקשיבים לגורמי ביטחון, אך מחליטים הרבה פעמים בניגוד לדעתם", ציין שר התשתיות. "ראש הממשלה מקבל את ההחלטות לבדו בסופו של דבר, ואני לא חושב שלבני משפחתו יש השפעה גדולה עליו בנושאי חוץ וביטחון. לראש ממשלה יש זכות וגם חובה להקשיב לגורמי הביטחון, אך יש לו גם זכות וחובה להחליט בעצמו".
מנהיגים בעלי עמדות מוצקות
ראוי לציין כי המלצות מערכת הביטחון מתקבלות על ידי ראש הממשלה ובקבינט פעמים רבות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש דצמבר 2006 שעסק ב"תהליך קבלת ההחלטות בישראל בנושאי ביטחון לאומי" קבע כי מרבית המנהיגים הישראלים הם בעלי ניסיון רב בענייני ביטחון לאומי, ולעתים קרובות הגיעו לתפקידם לאחר ששירתו במערכת הצבאית. "כתוצאה מכך, יש להם היכרות עם נושאי ביטחון לאומי, והם בעלי עמדות מוצקות בנושאים אלה". על פי אותו מסמך, זו הסיבה שראשי ממשלה נוטים להמעיט בחשיבות ההתייעצות ועבודת הצוות המכינה, וסומכים בעיקר על שיפוטם האישי.
לא פעם ההתנהלות הזו ספגה ביקורת, שלפיה הדרג המדיני מאמץ אוטומטית את עמדת המערכת. סביב מבצע 'צוק איתן' אף התעוררה סערה מקומית, כאשר חבר הקבינט השר נפתלי בנט, הלין על עבודת הפורום הסודי וטען כי לא מובא בפניו ובפני חבריו מספיק מידע, וכי מרבית החומר מגיע לידי ראש הממשלה ושר הביטחון, אך לא מועבר לשרים החברים בקבינט שנדרשים להשתתף גם הם בתהליך קבלת ההחלטות. ועדה מיוחדת אף הוקמה כדי לפתור את הסוגיה, ובראשה עמד ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור.
בדצמבר 2016 אימצה הממשלה המלצות של הוועדה, ובין היתר הוחלט לחזק את הכשרת חברי הקבינט ולהעביר להם עדכונים בתדירות גבוהה יותר. המהלך יכול להפוך את חברי הקבינט לגוף משמעותי יותר, עם יכולת לסתור ולהתנגד להערכות הדרג הביטחוני ולהחלטות ראש הממשלה. כאשר חבר קבינט מקבל יותר סקירות מודיעין הוא יידע להציג עמדה מגובשת יותר ולהקשות על הגורמים הממליצים במידה ויזהה מה שנראה לו שגיאה.
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש פברואר אשתקד נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הקבינט ומערכת הביטחון סביב המבצע בעזה בקיץ של 2014. למשל, נטען נגד מי שהיה אז שר הביטחון משה (בוגי) יעלון כי הוא "שמר את הקלפים" קרוב מדי לחזה ולא שיתף גורמים נוספים, דבר שגרם בפועל לאימוץ כמעט מוחלט של עמדת המערכת במהלך המבצע. מציאות שבה דעת הגורמים הביטחוניים מקבלת גושפנקא אוטומטית היא בעייתית בלשון המעטה, ולכן לעיתים ישנן המלצות של מערכת הביטחון שלא מתקבלות בדרג המדיני.
לא רק מגנומטרים
מלבד סוגיית המגנומטרים, ישנן סוגיות שמעוררות מחלוקת בין הדרג הביטחוני והמדיני, כאשר ראש הממשלה ושריו נוטים לאמץ גם את עמדתם ולא להיעתר להצעות צה"ל, המשטרה או השב"כ. רק הבוקר דווח בעיתון 'הארץ' כי הקבינט ידון בשבוע הבא בעונש מוות למחבלים למרות התנגדות שב"כ וצה"ל.
בחודש אפריל האחרון, דיווח אמנון אברמוביץ, בחדשות 2 כי ראשי מערכת הביטחון פנו במכתב לנתניהו נגד סמכויות רשות הסייבר. על המכתב שהיה מיועד לראש הממשלה וחברי הקבינט היו חתומים ראש המוסד, ראש השב"כ, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון ובו טענו כי הצעת החוק להקמת רשות הלאומית למלחמה בסייבר תפגע בצורה חמורה בליבת העיסוק הביטחוני של ישראל.
בנובמבר 2011, החליטו בדרג המדיני – בניגוד להערכות מערכת הביטחון, שוב – להמשיך ולהקפיא את כספי המסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית. בשנת 2008, למרות התנגדות מערכת הביטחון וניסיונות לשכנע את שרי הממשלה, אושרה עסקה עם חיזבאללה להחזרת אהוד גולדווסר ואלדד רגב- רוב של 22 מול שלושה מתנגדים, ההחלטה התקבלה למרות ההערכה כי מדובר בגופות החיילים.
התייעצות בסוגיות ביטחונית היא צעד חשוב, אך ישנה גם משמעות לגורמים איתם בוחר ראש הממשלה להתייעץ. לאו דווקא נתניהו, אלא כל ראש ממשלה שהוא. התנהלותו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, לא הייתה טובה יותר. במקרה של נתניהו, אילו אכן היו אלו רעייתו ובנו שהובילו אותו לקבל החלטות אסטרטגיות אזי מדובר בסוגיה בעייתית. ראש הממשלה לא צריך לאמץ על אוטומט כל המלצה שמעלה מערכת הביטחון כיוון שלעיתים השיקולים שלו רחבים מאשר המלצה ביטחונית, אך ישנה גם חשיבות לאנשים שעמם בוחרים להתייעץ עבור קבלת ההחלטות כאלו.
