"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי", אומר המדרש המצוטט לעייפה (קהלת רבה ז', ג') ובו מנסים הסביבתנים להוכיח לנו שבעצם חז"ל היו סביבתנים קדומים. המדרש אומר שה' הראה לאדם הראשון את כל אילנות גן עדן והזהיר אותו שלא יקלקל ויחריב את עולמו – והרי לכאורה זו סביבתנות גמורה. אלא שכמו שאר הניסיונות לכפות אג'נדה מודרנית על מקורות קדומים, גם במקרה זה מדובר בדמיון המופרך בעיון קל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לקראת בחירות: כחול לבן תדון בחיבור לעבודה
– השלום בדרך: באמירויות שוקלים לקנות את נמל חיפה
– לקראת סגר: צה"ל נערך להשתלט על המרחב האזרחי
התשובה ברורה: "קלקול" בלשון המדרש הוא חטא, וכלשונו כמה פרשות לפני כן (ג', י"א): "ראוי היה אברהם אבינו להיברא קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחילה אברהם, אם יקלקל אין מי שיבא ויתקן אחריו". ה' הזהיר את אדם הראשון שלא יחטא, כלומר שיציית לדבר ה', כי אם הוא יחטא הוא "יחריב את העולם" היפה שנברא בשבילו, שהרי הוא יגורש מגן עדן.
בקיצור, אין קשר בין המדרש הזה, שהוא בערך היחיד המצוטט בהקשרים סביבתיים, לבין אג'נדה סביבתנית. אבל למעשה, מן המקורות אנחנו יכולים ללמוד את ההפך הגמור.
כמו המדרש האמור לעיל, גם איסור "בל תשחית" צוטט בטור של מירב עבאדי מתחום פסולת ומיחזור בארגון "אדם טבע ודין", לכאורה כדי לתמוך באג'נדה הסביבתנית. היא מצטטת גם את ספר החינוך, האומר: "שורש המצווה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה". אך איסור זה וההנמקה לו הפוכים לגמרי מן התעמולה הירוקה.
"לאהוב הטוב והתועלת" – כלומר להשתמש במשאבים באופן תועלתני ורציונלי. להשחית סתם הוא איסור של ממש. אבל לכך בדיוק דוחפים ארגוני הסביבה, ולכך מביא "חוק הפיקדון" שארגונה של עבאדי דוחף להרחיב. מיחזור פלסטיק, בניגוד למה שמנסים לגרום לנו לחשוב, אינו מועיל אלא בזבזני. אילו היה יעיל, הוא היה נעשה מאליו על ידי אנשים ועל ידי יצרנים – כשם שמיחזור אלומיניום, לדוגמה, נעשה מעצמו על ידי מפעלים פשוט כי זה יעיל וחוסך משאבים.
כפי שנאמר בהרחבה ממש לאחרונה, בתחקיר של לורה סליבן מרשות השידור האמריקנית (NPR), מיחזור פלסטיק יוצר זיהום, הררי זבל ומוצרים נחותים, ונדחף על ידי גורמים אינטרסנטיים. חוק הפיקדון המעודד את המיחזור מעודד למעשה בזבוז, זיהום והשחתה. אם ברצוננו לעקוב אחרי ציוויי התורה וחז"ל עלינו לנטוש את האג'נדה הסביבתנית הקיצונית, לפעול באופן מושכל ומועיל, ו"לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו".
