אבודים ברחובות: מי אשם במשבר הזנחת הילדים בסוריה

תינוקות בני יומם ננטשים בסוריה.

בשנה האחרונה, 43 תינוקות נמצאו זרוקים בפחי אשפה, ליד בתי חולים או מסגדים בשנה האחרונה. העוני – אלפַקְר – ונישואי הקטינות – זַוַאג' אלקַאצִרַאת – הם הגורמים העיקריים לחוסר היכולת של אזרחי סוריה לגדל את הילדים הבלתי רצויים הללו. תושבי העיירה א-דַאנַא מצאו לפני מספר חודשים תינוק בן ימים ספורים עטוף בחתיכת בד, נטוש ליד המסגד המקומי. הם לקחו אותו לתחנת המשטרה, שם החלו בחקירה מאומצת שבסופה מצאו את אם התינוק. התברר שהיא נטשה אותו כי לא היה לה במה להאכילו. למרות מצבה הכלכלי הבלתי אפשרי, התינוק הוחזר לאימו.

כ-90 אחוז מהעם הסורי נמצא מתחת לקו העוני, ויש המרוויחים פחות משני דולר ליום. מלחמת האזרחים – אלחַרְבּ אלאַהְלִיַה – העקובה מדם בסוריה הותירה ילדים רבים עניים ונטולי זהות, הן אלה שנעקרו מבתיהם, והן שאבותיהם נהרגו במלחמה, ואימהותיהם נותרו אפילו ללא תעודות מזהות.

– טורים קודמים ניתן למצוא כאן באתר ובבלוג "הקריקטורה השבועית של עידית"

בקריקטורה

באיור נראים תינוקות שנולדו זה עתה, יוצאים בהמוניהם מחדר הלידה – עֻ'רְפַת אלוִלַאדַה – בליווי הרופא והאחות. הם רצים לעבר האדם הראשון שנקרה בדרכם, פורשים ידיהם וקוראים לו: "אבא, אבא" – בַּאבַּא בַּאבַּא.
האיש, שעל בגדיו הבלויים כתובה המילה "דַוְלַה" – מדינה – מייצג את המשטר הסורי. הוא כלל לא שמח לראותם, להפך – הוא מופתע ומבוהל. אין לו כסף לטפל בילדים המסמלים את אזרחי סוריה. הוא עני מרוד והכיסים שלו מרוקנים.

קריקטורה זו עוררה ויכוחים סוערים ברשתות החברתיות, רבים האשימו את הקריקטוריסט הסורי, יַאסִין אלחַ'לִיל, בניסיון לתרץ את אוזלת ידו של המשטר בסיפוק צרכי האזרחים. לדעתו, שיעור הילודה הגבוה הוא הסיבה למצב הכלכלי הקשה. זה שקר, אומרים גולשים סורים זועמים. עד שנת 2011 נחשבה סוריה למדינה עם שיעור ילודה גבוה של חצי מיליון לידות בשנה. אך, בעקבות המלחמה ירדו אחוזי הילודה שם ב-50 אחוז לפחות.

הידעתם?

* משפחת אומנה או משפחה מאמצת? חלק מהילדים הנטושים מסוריה נשלחים לבתי יתומים, וחלקם נאספים על ידי זוגות חשוכי ילדים, או על ידי משפחות שנוטלות עליהם חסות. אך אין אפשרות לאמץ את התינוקות הללו באופן רשמי. מדוע? האימוץ – א-תַבַּנִי – נחשב לאסור – חַרַאם – לפי האסלאם.

* מה גורל הילדים האסופים? לוט בערפל. הם לא יוכלו לקבל אזרחות – גִ'נְסִיַה – או אפילו תעודת זהות. מעמדם בחברה יהיה נחות, לא תהיה להם זכות ללמוד ולרכוש השכלה, ויש החוששים שהם ינוצלו ככוח עבודה זול, או יגויסו כלוחמים על ידי ארגוני ג'יהאד למיניהם.