כתב אישום מקדמי לממשלת ישראל ולפרויקטור הקורונה

התחייבתם להחלטות מקצועיות, הגיוניות ומדוייקות ושוב הפרתם את החוזה. הצהרתם כי תמתינו בין הגבלה להגבלה ותבחנו את הצלחתה. כשלתם. פחות מעשרה ימים חלפו מאז החליטו בממשלה על סגר לשלושה שבועות במטרה לבלום את הזינוק בתחלואת הקורונה בישראל. אבל בניגוד להסכם שביקש הפרוייקטור גמזו לחתום איתנו, הציבור, לפני כשבעה שבועות, תעלה הממשלה היום להצבעה על מגבלות חמורות יותר מבלי שהקודמות הוכיחו את יעילותן או את חולשתן.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "יכולנו לתקן ולא רק לנבור": דיון בוועדת החוקה גלש לאנרכיה
– יותר מ-50 מיליון דולר בשנה: התורמים המפתיעים של אונר"א
– טראמפ באו"ם: ארגון הבריאות העולמי נשלט בידי סין

זה לא שבשעת החירום אליה נקלענו, ההגבלות החדשות שיוטלו על האזרחים והמשק הינן מיותרות או מוגזמות. הן בהחלט נדרשות מכורח המציאות. אך אלו הנחיות שהיינו יכולים להימנע מהן לו נבחרי הציבור שלנו, קברניטי הספינה, היו מקבלים אותן באומץ ובהתפכחות לפני שבועיים ולא עסוקים במאבקים והשמצות אחד נגד השני. ומתוך מאבק, לעיתים אישי, בפרוייקטור הקורונה, שגם הוא כנראה לא חף מטעויות.

ב-13 בספטמבר, לאחר שמונה שעות של ישיבת ממשלה מתוחה אישרו השרים את המגבלות המסורסות והמעוקרות, והפכו את הסגר ללא יותר מאשר מילה מפחידה ומאיימת שהביאה לבהלה ציבורית מפני המשמעות שלה. אבל מהר מאוד כולם הבינו שזה לא יותר מהגבלות 'ישראבלוף'. אפשר לצאת למקומות העבודה כרגיל, אין אכיפה כמעט והמגבלות היחידות הן על התקהלות ופעילויות תרבות, תיירות ופנאי ומסחר. אם זה לא מגעגע ולא צולע זה לא ברווז. אם זה לא משאיר אותנו בבית ומונע מאתנו להמשיך ולהדביק אחרים ולהעלות את שיעורי התחלואה באופן אקספוננציאלי, כנראה שהמגבלות לא משמעותיות דיין. יצאנו מהדיונים הארוכים עם לא יותר מאשר גבינה שוויצרית מחוררת.

לא היינו צריכים להגיע ליום הזה. לא היינו צריכים להיות עדים להתגוששות הבלתי פוסקת בין שרי הממשלה השונים. בין אלו שדת הדמוקרטיה בשפתיהם וייחרב העולם, ובין אלו שהדת היהודית בוקעת מגרונם וייחרב העולם. אלו ואלו טועים. אלו ואלו משתמשים במגיפה כקרדום פוליטי לחפור בה.

הגמגום הממשלתי איפשר במשך שבועות את הפגנות ההמונים בבלפור שגם אם לא היו מדגרות קורונה, בוודאי שהיו הסמן המרכזי להתפרקות מכל עול ואחריות. אינספור ישראלים לא הבינו למה להם אסור ולמתנגדי נתניהו בבלפור מותר. ואז יצאנו לחגוג. צפצפנו על הכל. הענשנו את הקורונה וכעת היא מאיימת להעניש אותנו.

להעניש בגין התנהלותם של אחרים וגם בשל התנהלותנו שלנו.

סגר מלא הוא לא הפתרון, הוא אולי כלי יעיל אך הרסני וניתן היה לנקוט בצעדים מחמירים יותר כדי למנוע את השימוש בו, אך נדמה ואין ברירה. בלי עוצר צבאי מלא אנחנו האזרחים כבר לא נמהר לשתף פעולה עם החוזה שהפרו ממשלת נתניהו וגנץ, פרוייקטור הקורונה וח"כ שאשא ביטון. גם חברי ועדת 'הקורונה' בכנסת שדרשו כל הזמן נתונים גם כאשר אלו לא היו בנמצא והמציאות דפקה על הדלת בעוצמה. כל זאת בזמן שאל הדיונים מוזמנים מכחישי קורונה שמסבירים למה טוב להדביק את כולם בנגיף ואין לחייב בחבישת מסיכה.

וכן גם בגלל היועץ המשפטי לממשלה מנדבליט שחבר לשרי כחול לבן כדי למנוע כל פגיעה בזכות ההמונים להפגין, גם אם המגיפה לא מבינה שזו התקהלות קדושה. החרו אחריו חברי הכנסת מספסלי האופוזיציה שעודדו את הפגנות ההמונים וקראו להתקהלויות חסרות אחריות. אחרונים חביבים, גם אנחנו הפרנו במידה לא פחותה את המהלכים שהיו אמורים להבטיח את שלומנו.

לפני כמה שבועות קרא ח"כ אביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו: "אני ממליץ לציבור להתנהל בהתאם לשכל הישר ולא בהתאם להנחיות הממשלה", הצהיר וזכה לאינספור גינויים משורות הקואליציה וגם מחלק ממושבי האופוזיציה וזעקות בגין מה שנשמע כאילו קריאתו למרד אזרחי. קריאתו מתריסה ומסוכנת אבל אני מבקש להצמיד לה פרשנות אחרת. נכון בעת הזאת לא להמתין להנחיות הממשלה המשתנות ותלויות בלחצי קבוצות כוח כאלו ואחרות. זו העת להתנהל בהתאם לשכל הישר ולהפסיק התקהלויות מסוכנות. להבין שבין אם המטורפים בבלפור ממשיכים להפגין ובין אם יש אי שם מטורפים בבתי הכנסת שמתקהלים ומסרבים לשמור על הנחיות ההגנה מפני הקורונה – עלינו מוטלת האחריות לדאוג לעצמנו ולמשפחות שלנו.

להקשיב לשכל הישר שרואה את היקפי המגיפה העולמית, ער לתמותה ורגיש ואנושי דיו להבין כי אסור לנו להניח לבני החמישים ומעלה שמתמודדים עם מחלות שכיחות כמו סוכרת, משקל יתר או לחץ דם למות. אסור לנו להמשיך ולהשתעשע ברעיון האווילי כי אם נסגור את למעלה ממיליון מדוכאי החיסון, חולי הסרטן ומחלות נשימה, מבוגרים וקשישים- נוכל להידבק בנגיף שהשפעתו לא מוכרת בעולם ואין סיכון כי נסכן אחרים ואת עצמנו.

מחלקות הקורונה קורסות לא בשל מחסור במיטות אשפוז או בסדינים אלא בשל כוח אדם עייף ורצוץ שבזמן שאנחנו חוגגים הם מג'נגלים בין משמרות בתנאי לחץ, חוסר ודאות ובידיעה שבהשלכות של ההפקרות שלנו, הם יצרכו לטפל. עלינו לעשות כדברי ליברמן. לא למרוד ולא להתעלם מהעול אלא לעשות מה שהשכל אומר ולהישמר. ביום כיפור הקרוב לא אבקר בבית הכנסת אלא במרחב פתוח ובמינימום המניין הדרוש. אתפלל לימים טובים יותר, לעצה תבונה ונכונה בלב שרינו ויועצינו ואכוון למען קרוביי ומכריי. הערבות ההדדית היא הדבר היחיד שיכול להציל אותנו מעת השבר הזה.