במהלך תפילת יום הכיפורים שעבר, בבית הכנסת בעיר האלה שבמזרח גרמניה, נורו ונהרגו שני בני אדם על ידי שטפן באלייט, בן 27. לפני שיצא לבצע את הפיגוע הוא פרסם סרטון בו אמר כי "היהודים הם מקור כל הבעיות". האירוע התרחש על רקע התגברות המתקפות נגד בתי כנסת ומתפללים ברחבי העולם, שהחלה עוד לפני כן, בטבח בפיטסבורג באוקטובר 2018 בו נרצחו 11 מתפללים ובדיוק חצי שנה לאחר מכן, רצח מתפללת בבית כנסת בעיירה פאווי, סן דייגו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יותר מ-50 מיליון דולר בשנה: התורמים המפתיעים של אונר"א
– יוסי דגן מתנגד להרחבת חוק הפיקדון: יפגע באמון האזרחים
– "יכולנו לתקן ולא רק לנבור": דיון בוועדת החוקה גלש לאנרכיה
במקביל לאותו פיגוע אנטישמי ביום הכיפורים, חוותה הקהילה היהודית בברוקלין עליה במתקפות כנגד אנשים בעלי חזות יהודית, שהגיעו לשיאן בחודש דצמבר עם שני אירועים חריגים נוספים: הירי בסופרמרקט היהודי בג'רזי סיטי, בו נרצחו שלושה בני אדם, ואירוע הדקירה בבית הרב רוטנברג, בו נפצעו מספר בני אדם, כאשר אחד מהם נפטר מפצעיו מספר חודשים לאחר מכן.
הנתונים המסכמים את שנת 2019 העידו כי התמונה אכן עגומה: בשנה זו נרשם מספר שיא של תקריות אנטישמיות בארה"ב – 2,100 תקריות המהוות עליה של 12% מנתוני שנת 2018. אולם הנתון הקשה ביותר הוא זה המצביע על עליה בחומרה ובמסוכנות של תופעת אנטישמיות עליה של 56% במתקפות האנטישמיות.
לקראת תום השליש הראשון של תש"ף ותחילת 2020, עמדה פתיחת השנה האזרחית בסימן אירועי הזדהות גדולים עם הקהילה היהודית ברחבי העולם, אשר נתונה תחת מתקפות אנטישמיות. האירועים התקיימו במקביל בניו יורק ובירושלים.
המצב בהמשך השנה, מטבע הדברים, הושפע מאוד ממשבר הקורונה שהשפיע קשות על הקהילות היהודיות. מהבחינה הרפואית התפשטות הנגיף בקהילות גבתה קורבנות רבים, ומבחינת הטענות האנטישמיות שהופנו כלפי אותן קהילות מצד גורמים שונים הגבירה את החשש לאירועים אלימים.
שיעורי ההדבקה והתמותה הגבוהים יחסית בקהילות היהודיות, לצד המשבר הכלכלי העמוק הנלווה למשבר הבריאותי, השפיע מאוד על הקהילות היהודיות – הן ברמה המורלית והן על המוסדות הקהילתיים שרבים מהם מבוססי תרומות ונפגעו באופן קשה.
במקביל, צפו ועלו תיאוריות קונספירציה שונות מצד גורמים אנטישמיים, כשהעיקרית שבהן מבוססת על טענה כי היהודים אחראים למגפת הקורונה. זו טענה ש"נארזה" מחדש לתקופת הקורונה, אולם יש לה בסיס היסטורי מוצק בדמות הטענה הנושנה, שעלתה בימי המגפה השחורה כמו גם בימי מגיפות הסארס ושפעת החזירים, כי יהודים הם מפיצי מחלות. טענה נפוצה נוספת בקרב אנטישמיים, היא כי יהודים מרוויחים רווח כלכלי מן המגיפה ואפילו שהם מעורבים בהחדרתה ובהפצתה באופן יזום, על מנת לגרוף רווח כלכלי. הפעם הטענות הופצו בעיקר ברשתות החברתיות, בשל מגבלות היציאה מהבית שהיו משותפות לרוב אוכלוסיית העולם, אך אנשי המקצוע בתחום יודעים ומזהירים כי מה שקורה ברשת לרוב מוצא את דרכו גם לרחוב. ולפיכך, ישנו חשש כבד כי אותן טענות יתורגמו למעשי אלימות נגד יהודים בהמשך. רמז נוסף למסוכנות ניתן למצוא בקריאות קונקרטיות ברשתות חברתיות המעודדות הדבקה בקרב קהילות יהודיות או מביעות שמחה על שיעורי הדבקה עולים בישראל.
התרופה הטובה ביותר לאנטישמיות היא חינוך. עקירת סטריאוטיפים מהשורש היא אפשרית ומחייבת תהליכים חינוכיים עמוקים. לדבר חשיבות עצומה כי תפיסת יהודים כמפיצי מחלות, לדוגמא, נותנת לגיטימציה למעשים נגד אותם "מפיצי מחלות". בנוסף, כפי שהמאבק בקורונה מצריך סולידריות ושילוב זרועות, כיוון שהנגיף אינו מבחין בין אדם לאדם, כך גם המאבק באנטישמיות אינו יכול להיות נחלתן של קהילות יהודיות בלבד. כמו כן, גם המאבק באנטישמיות ובשנאה לסוגיה, בדיוק כמו המאבק בנגיף, מחייב מנהיגות מגויסת ולא מתפשרת שתשדר אפס סובלנות כלפי ביטויים מסוג זה.
שנת תשפ"א נפתחת בקהילות היהודיות ברחבי העולם בחשש רב, בשל נגיף הקורונה – אבל לא רק. נקווה שהמאבק הנדרש מהן השנה יהיה בנגיף בלבד והן לא יצטרכו להיאבק גם באנטישמיות המאיימת על שלומן וביטחונן.
קרול נוריאל היא מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל.
