השבוע לפני עשרים שנה פורסמה הכתבה הראשונה שלי בעיתון 'מקור ראשון'. כשהגיליון ירד לדפוס עוד לא ידענו שאנחנו בתוך אינתיפאדה שניה, ובכותרות כיכבה הכרזתו של ראש הממשלה אהוד ברק על מהפכה חילונית-אזרחית, הכרזה שהסעירה את הציבור הדתי והחרדי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הקורונה דורשת מאיתנו יותר": נוער בסיכון בצל המגפה
– הסגר מתהדק: אלו ההחמרות הצפויות ממחר עד אחרי החגים
– כשנגיף הקורונה נתקל בנגיף האנטישמיות
בחרתי אז לראיין את ד"ר צבי צמרת, שעמד בראש 'ועדת צמרת' שהוקמה כדי למצוא פתרון לבעיית כביש בר אילן בירושלים. צמרת, איש של חיבורים, היה עסוק באותם ימים בהקמתה של מועצת יח"ד – מועצה ליחסי חרדים דתיים וחילוניים וגם אותו תפסה ה'מהפכה' של ברק לא מוכן. בראיון הוא קונן על שיח הקצוות שקובע את סדר היום הציבורי ודיבר על הצורך לחזק את 'דרך האמצע', דרך הפשרה והסובלנות.
גם היום הקצוות שולטים בשיח. הפוליטיקאים החרדים שמתנגדים לסגירת בתי הכנסת והפוליטיקאים משמאל שהתנגדו לכל הגבלה על הההפגנות. בתווך, עמד רוב הציבור, מימין ומשמאל, ותלש את שערות ראשו בייאוש
עברו עשרים שנה, וכאילו לא עברו. ברק כבר מזמן לא ראש ממשלה, והמהפכה האזרחית שלו נפחה את נשמתה עוד לפני שנולדה, אבל גם היום הקצוות שולטים בשיח, וגם היום יש לנו ראש ממשלה שבמקום להרגיע את השיח הזה, נסחף אתו אל הקצה. השבוע האחרון היה רק דוגמא נוספת לכך. בסקר שפורסם אמש (ד') בחדשות 12 הוכח שרוב גדול תומך בסגירת בתי הכנסת ובהגבלת הפגנות בלפור, אבל את השיח בנושא הכתיבו בימים האחרונים הקצוות שלא הסכימו להתפשר. מצד אחד, שמענו בעיקר את הפוליטיקאים החרדים שהביעו התנגדות נחרצת לסגירת בתי הכנסת ומצד שני פוליטיקאים משמאל שהתנגדו לכל הגבלה על המשך קיום ההפגנות. בתווך, עמד רוב הציבור, מימין ומשמאל, ותלש את שערות ראשו בייאוש.
אבל הבעיה המטרידה יותר היא שראש הממשלה בעצמו, נוטה לאמץ את שיח הקצוות. מנהיג עם אחריות חברתית צריך להיות קשוב גם לקולות הקצה אבל לא לתת להם להכתיב את מהלכיו. הציפיה הבסיסית מכל ראש ממשלה בשעת משבר היא שיתנהל בממלכתיות, יתעלה מעל פוליטיקה קטנונית ולא ינצל כל נאום לאומה לסגירת חשבונות אישית עם יריביו. אבל נתניהו, כמו תמיד בתחום הזה, לא מסוגל להתאפק וכמעט בכל התבטאות מלבה את אש הקצוות, בממשלה ובציבור.
נתניהו ושרים רבים בוחרים להשמיע בדיוני הממשלה את הקולות הקיצוניים ולחזק אותם. וכשראש הממשלה וחלק ניכר מהשרים הופכים למגברים של קולות קצה, אין פלא שההחלטות הן בעיקר החלטות קצה
זה לא רק נתניהו. גם שרים רבים בתוך הממשלה בוחרים, גם בימים הקשים הללו, להשמיע בדיוני הממשלה בעיקר את הקולות הקיצוניים ולחזק אותם. וכשראש הממשלה וחלק ניכר מהשרים הופכים למגברים של קולות קצה בתוך דיוני הממשלה, אין פלא שההחלטות שמתקבלות שם בחודשים האחרונים הן בעיקר החלטות קצה. החלטות קיצוניות לא שקולות ולא מאוזנות – או סגר מוחלט או פתיחה מוחלטת, או סקנדל או פסטיבל.
אנחנו נמצאים בין כסה לעשור, ימים של סליחה ומחילה שבהם אנחנו אומרים בתפילה 'אל אמונה בערכך דין, אם תמצה עומק הדין, מי יצדק לפניך בדין'. דווקא בימים בהם אנו מבקשים שלא יחילו עלינו את מידת הדין, מידת הקצה, אלא את מידת החסד והרחמים, ראוי שגם השיח החברתי שלנו יהיה שיח כזה.
