יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

המאחז של דימונה: משהו חדש ממשיך

אחרי שנים של הגירה שלילית, דימונה חווה תנופת בנייה. הצעירים שמקימים בה בימים אלה כפר סטודנטים שני, משתדלים לשלב בין חלוציות להתערות בקהילה

 

מרחוק זה נראה ממש כמו יישוב חדש. גם הגישה המאובקת לגבעה המדברית, שכרגע לא נצפית מתוך העיר, מוסיפה למקום הילה חלוצית. 21 מבנים יבילים יפים, מצופים בחיפוי פלקט, הונחו לאחרונה על גבעה שוממה מצפון לעיר דימונה. אך בניגוד למראה החיצוני, לא מדובר ביישוב אלא בכפר סטודנטים חדש המוקם בתוך שטחה השיפוטי של דימונה, על גבעה שאמורה להפוך בעוד כמה שנים לשכונה נוספת בעיר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך תפסיקו להיות הפראיירים של חברות הביטוח והבנקים

– סיפורי בדים: נעליים ליום כיפור
– נלחמים על שטחי C: המנהל הרס בנייה פלסטינית ליד נגוהות

כעשרים משפחות צעירות מכל הארץ אמורות לאייש את המבנים החדשים במהלך הימים הקרובים. בשלב הבא יתווספו לכפר עוד מבנים ועוד משפחות. בינתיים מתגוררות המשפחות בתוך דימונה ובכפר הסטודנטים הוותיק של העיר. הכפר החדש, כמו אחיו הוותיק, הם יוזמה של תנועת איילים שב־18 שנות קיומה כבר הקימה יותר מעשרים כפרים ומתחמים של סטודנטים. יותר מאלף סטודנטים – תושבים ומתנדבים – חיים בכפרים של איילים הפזורים מקריית־שמונה וכרמיאל שבצפון ועד אשלים ודימונה בדרום. אבל הנתון המשמעותי יותר הוא שלמעלה מ־40 אחוזים מהצעירים הללו נשארים לגור בנגב ובגליל לאחר סיום לימודיהם.

כפר הסטודנטים המוקם בדימונה. צילום: אלישיב רייכנר

בצהרי יום שלישי מצאתי בכפר החדש שעדיין לא אויש כארבעים צעירים, מתנדבי שנת שירות (ש"ש) של איילים, שהגיעו מכפרי איילים ברחבי הארץ כדי להקים את הכפר החדש. בהמשך התברר לי שהם וחבריהם בונים את הכפר הזה כבר חצי שנה. במשך חודשים הרכיבו כ־300 מתנדבי ש"ש וסטודנטים של איילים את המבנים הללו בתוך המתחם הנטוש של מפעל כיתן בדימונה, שבעבר היה אחד מסמלי העיר. השבוע הם התרגשו לראות את מעשי ידיהם נלקחים על ידי מובילים ומוצבים על הגבעה השוממה. כעת הצעירים עובדים על בניית התשתיות למקום. ערמות של משטחי עץ יהפכו בימים הקרובים לשבילים, החשמל יגיע באמצעות מערכת סולרית חדשנית שנבנתה בשיתוף חברת טסלה העולמית, וגם מערכת הביוב עומדת להיות אקולוגית וירוקה.

לא רק סמנטיקה

אבל למרות אווירת ה"חומה ומגדל" ותחושת החלוציות, הסטודנטים של איילים יודעים היטב שהם לא הגיעו לשממה אלא לתוך קווי מתאר של עיר ותיקה בת 65 שנה. ללא תמיכה ושיתוף פעולה הדוק מצד עיריית דימונה, המאחז הזה לא היה קם. לכן, לצד ההתרגשות נדרשים המתיישבים החדשים גם לרגישות. כשאביו של אחד מהם פרסם לפני כמה ימים פוסט נרגש ובו סיפר בגאווה על בנו וחבריו שמקימים יישוב חדש בנגב ליד דימונה בשם יעלים, הוא מיד נקרא לסדר ונדרש לתקן את הפוסט. לא הבן וחבריו מקימים, אלא עיריית דימונה בשיתוף הסטודנטים. לא רק משפחות של צעירים ממרכז הארץ אלא גם סטודנטים בני העיר, וגם לא יישוב חדש ליד עיר אלא כפר שיהפוך לשכונה עירונית.

לבני ביטון, ראש עיריית דימונה, הסמנטיקה הזאת חשובה, ובצדק. הוא יודע היטב שחלק מתושביו רגישים לכל קבוצה חדשה שבאה לעיר כשהיא מניפה דגלי חלוציות. אווירת ה"משהו חדש מתחיל" מעוררת אצל חלק מהוותיקים תחושה של ניכור, וגם אם אולי אינה מוצדקת, כדאי להכיר בה.

ראש העיר בני ביטון: "אמרו לי שעומדים להקים יישובים חדשים בנגב כמו בחומה ומגדל. אמרתי 'בואו תקימו יישוב בתוך דימונה. ותהיו חלק מהקהילה'"

"כחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אמרו לי שעומדים להקים יישובים חדשים בנגב כמו בתקופת חומה ומגדל. אמרתי להם 'בואו תקימו יישוב בתוך דימונה, כדי שתהיו חלק מהקהילה הדימונאית'", מספר ביטון. "בכל מקרה, זה לא יהיה יישוב בתוך יישוב". התוכנית להקמת הכפר, הוא מתאר, נולדה בפגישה אצל נשיא המדינה ראובן ריבלין שבה נכחו מלבד נציגי איילים ועיריית דימונה גם המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, ונציגי מנהל מקרקעי ישראל. "הוכחנו שאפשר להקים יישוב בחמישה חודשים, למרות כל הבירוקרטיה של מדינת ישראל", הוא אומר בסיפוק.

אדם נוסף שהעניק דחיפה לפרויקט הוא השר זאב אלקין, השר להשכלה גבוהה שהביא לאישורה של תקנת התמיכה בכפרי הסטודנטים. התוכנית, על פי ביטון, היא שלאחר חמש שנים הצעירים בכפר יעברו להתגורר בעיר. אחד התנאים שהציבה העירייה הוא שהכפר יאויש על ידי זוגות צעירים ולא על ידי רווקים, וזאת במטרה להגדיל את סיכויי ההשתקעות שלהם בעיר. "מגורים בתנאים כאלו במשך חמש שנים, עם שכירות של פחות מאלף שקלים, זה מנוף גדול לזוג צעיר", אומר ביטון.

גם בכפר החדש דיברו השבוע בזהירות על הצורך לשלב בתבונה בין חוויית הציונות והחלוציות שהצעירים של איילים מחפשים, ובין הצורך להשתלב במרקם הוותיק ולהתחבר לעיר ולתושביה. החיבור הזה אמור להתרחש במקומות עבודה משותפים, במוסדות החינוך שילדיהן של המשפחת הצעירות משתלבים בהם, וגם באמצעות סטודנטים בני המקום שיתגוררו בכפר ויוכלו לגשר בין ותיקי העיר למתיישבים החדשים.

כאמור, בדימונה כבר פועל כיום כפר סטודנטים שהוקם בשנת 2005, גם הוא בפאתי העיר. כארבעים סטודנטים, בוגרים ומתנדבי שנת שירות, מתגוררים בכפר בקרוונים ובמבני קבע ופעילים במוקדים חברתיים שונים בעיר, בשיתוף עם גורמים בעירייה ועם מרכז הצעירים. בכפר גם פועל מועדון ה"סימונה", שנפתח בכל יום חמישי ומשמש מוקד בילוי לסטודנטים ולצעירים מהעיר.

ביטון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הקמת הכפר החדש מצטרפת לתנופת בנייה גדולה שחווה דימונה בשנים האחרונות. ראש העיר מספר על 4,000 יחידות דיור שנבנו בעיר בארבע השנים האחרונות. "בנינו הכי הרבה בתים בארץ. מדובר בכמות שהיא שליש ממספר הבתים היום בעיר. אחרי שנים של הגירה שלילית, נקלטו בדימונה 600 משפחות חדשות רק בשנה האחרונה. אני מברך על כל משפחה שבאה מחוץ לדימונה, וגם על המשפחות הצעירות שייכנסו עכשיו לכפר החדש. עד היום משפחות צעירות לא באו מספיק לעיר, וצריכים לברך על כך שקרוב לשלושים משפחות יבואו עכשיו לכפר. אם לא הייתי נותן להם את השטח הזה, הם היו מקימים את הכפר במקום אחר. קיבלתי החלטה שכל מי שרוצה לבוא להתגורר בעיר, אעזור לו ואתן לו, וכמובן לבני דימונה, את התנאים הטובים ביותר".

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.