מוצאי יום הכיפורים בטלוויזיה הישראלית. טבען של מהדורות חדשות המשודרות בימים כאלו הוא כי חלק משמעותי מהן מורכב מכתבות מגזין שהוכנו מראש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יוצאים לקרב: צה"ל מעלה הילוך במאבק בקורונה
– הקפאת בנייה שקטה: במועצת יש"ע מתקשים להאמין להבטחות נתניהו
– אנשי העקרונות: אלו שלא ויתרו על החשוב להם, גם בקורונה
במהדורה המרכזית של חדשות 12, שעל פי נתוני הרייטינג היא הנצפית ביותר בישראל, השידור במוצאי הצום ארך שעה וחצי. בנתח של כתבות המגזין, כללה המהדורה כתבה על אחיין של פוליטיקאי חרדי שהפך לזמר (ובמסגרת הז'אנר – הוא מקבל כתבה בזכות הקירבה המשפחתית, אבל מדבר ברצינות על כמה הוא שואף להכרה בזכות עצמו ולא בזכות הייחוס). וכתבה נוסטלגית על איזה קליפ שוביניסטי שצילם פעם אריק איינשטיין עם חברים, והפך לכאורה לנכס תרבות ישראלי. והייתה גם שיחת עומק שנוהלה במלוא הרצינות עם דוגמן שהקורונה עצרה לו קמפיינים בינלאומיים והוא תקוע עמנו בארץ. כדי להציל את הכבוד של המהדורה, נכללה בה כתבה צבאית על ההיתקלויות האחרונות בגבול הצפון, ההתנהלות הצה"לית מולן, והשיקולים שמאחורי הקלעים.
מדובר כאמור במהדורת החדשות הנצפית ביותר, במוצאי היום הקדוש בשנה, יום שמצוין בחרדת קודש על ידי מרביתם הגדול של אזרחי ישראל היהודים. וכשליש ממהדורת החדשות הארוכה – מוקדשת לבליל מביך של כתבות רכילות וידוענים. אם מהפיכת המידע אכן הגיע לשלב בו הרשתות החברתיות הן שקובעות את הליינאפ של המהדורות הטלוויזיוניות, הרי שנדמה היה כי פלח המגזין אמש הוא אינסטגרם במירעו.
לא ביקשנו חלילה עיסוק במשמעותו היהודית של היום. אבל, אין אפילו אזכור לקרבות מלחמת יום כיפור. אין 20 שנה לאינתיפאדה השנייה. או ללינץ' ברמאללה, שהתרחש שלושה ימים אחרי כיפור. אין שום דבר שמתעלה מעל רדידות מביכה. גם בשיקולי הרייטינג של טלוויזיה מסחרית, מדובר היה בתצוגה ריקה למדי. מי שמהות היום עדיין פעמה בו גם לאחר סיומו של הצום, מומלץ היה לו אמש להסתפק בעדכוני החדשות ולהתעלם מהיתר.
