עירובין דף נד ע"ב
חשיבות השינון, שמודגשת היטב לאורך התלמוד, מקבלת חיזוק בדיון אודות סדר לימוד התורה שעבר ממשה רבנו לעם ישראל. את סדר המסירה של התורה שבעל פה אנחנו מכירים מהפרק הראשון במסכת אבות – משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכולי – אבל כאן אנחנו מקבלים חשיפה להוראת התורה שבכתב, על סמך הפסוק מחומש שמות: "ויעל משה ואהרן, נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל" (כד, ט).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שופרות נסראללה: חיזבאללה מכחיש את האשמות נתניהו
– המלצת החוקרים: להחזיר בהקדם את ילדי הגנים עד כיתה ד'
– ישראל לא מוכנה: הכתובת רשומה על הסיפון של המכלית הבאה
חכמים אומרים: משה למד מהקב"ה. נכנס אהרן, ומשה לימד אותו. נכנסו בניו של אהרן, ומשה שנה לאהרן ולהם. נכנסו זקנים ומשה שנה לכל הנוכחים, ואז נכנס כל העם ומשה שנה את התורה בפעם הרביעית. או אז יצא משה ואהרן שנה לבניו, לזקנים ולעם יחד, ויצא. כך עשו בניו שלימדו את הזקנים והעם, וכך עשו זקנים שלימדו את העם. בחשבון פשוט נמצא כי אהרן, בניו, הזקנים והעם – כל אחד מהם למד ארבע פעמים את התורה. מכאן למד רבי אליעזר שאדם חייב לשנן לתלמידיו ארבע פעמים לפחות.
שואלת הגמרא: מדוע לא למדו כולם ממשה עצמו ארבע פעמים וזהו? מדוע נדרשו ללמוד פעם אחת ממנו ואז מאהרן ואז מנדב ואביהו ואז מזקנים? ילמד אותם מי שלמד ישירות מפי הגבורה. משיבה הגמרא: כדי לחלוק כבוד לאהרן ולבניו ולזקנים. ובכל זאת, הקפידו שמשה ילמד כל אחד מהם לפחות פעם אחת, כדי לפשט את הלימוד, אכן משום שלמד ישירות מהקב"ה.
נראה שמלבד הצורך לחלוק כבוד לאהרן, לבניו ולזקנים יש ערך נוסף ללימוד מפי דרגים משתנים של מלמדים. אכן משה לימד ברמה הגבוהה ביותר, אולם בדיוק זה עשוי לגרום לחשש אצל הלומד. אולי אפילו לתחושה שאין ביכולתו להשיג את עוצמת הלימוד ועומקה ולוותר מראש. בידוע הוא שתלמידים רבים במערכת החינוך חוששים להעלות שאלות ולהפגין מול בני כיתתם חוסר הבנה כלשהו, מתוך חשש להתבזות. כאן למורה שהתקשה בעצמו בהיותו תלמיד יש יתרון על פני מורה מבריק שדרך הלימוד הייתה קלה עליו. קל לו להזדהות עם קושי הלימוד של תלמידיו משום שהוא עצמו היה באותו מצב כשהיה בגילם. אותו יתרון יש לאהרן, בניו ולזקנים. את ההשגות שהם התקשו להשיג ברמת משה רבנו הם נאלצו לקבל במאמץ יתר. מתוך כך הם יכולים להעביר לעם ישראל לגווניו את הלימוד של התורה שבכתב בקצב הדרוש להם, תוך סילוק מהמורות שהם עצמם נתקלו בהם.
השינון הדרוש שלומד רבי אליעזר כאן מיועד גם למי שאינו בור סוּד שאינו מאבד טיפה, וגם מצד מי שלא שמע את הדברים מפי הגבורה.
