"אני מפחד", אמר אמש (רביעי) שמעון ריקלין בסיום תוכניתו בערוץ 20, המשודרת מזה מספר חודשים מכיכר הבימה בתל-אביב. שתי מילים חריפות שנאמרו אחרי תוכנית שלמה שכמעט כולה עסקה באופן טבעי במאורעות היום הקודם, במהלכו הותקף צוות של ערוץ 20 בידי מפגינים מהשמאל. מפיק התוכנית אמר אמש כי לולא הגנת המשטרה, הנוכחים היו חוטפים מכות רצח. זהו מצב בלתי נסבל, שחייבים לגנות. המשטרה למדה את הלקח והקיפה את עמדת השידור של הערוץ בגדר משמעותית המגובה בכעשרים שוטרים, אבל בהחלט היה אפשר להתרשם שהמילים של ריקלין אותנטיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא לוותר על הלב הפועם של החיים היהודיים הציבוריים
– חומר נפש: הרב שהפך לגורו תזונה ופסיכולוגיה וסוחף אלפים
– אי ודאות: מה הקשר בין מגפת הקורונה וחג הסוכות?
"אני פורש", אמר אמש אראל סג"ל. הוא לא אמר זאת במילים אלה, אבל הידיעה שסג"ל עוזב את התאגיד וחובר לערוץ 20 הנצה בטוויטר בערך בזמן שבו ריקלין סיפר על תחושותיו בכיכר בלב תל-אביב.
אנשי התקשורת הללו מהווים ציר משמעותי בקרב עיתונאי הימין כיום בישראל (יחד עם ינון מגל, שנדבק בקורונה ונאחל לו החלמה מהירה ושלמה). שלושתם סופגים – מי באופן ישיר ומי במשתמע, ביקורת הולכת וגוברת, שבשבועות האחרונים גם קיבלה מימד פנים נגמ"שי. אני בכלל לא נכנס לעובי קורת הטענות הנכונות שהעלה קלמן ליבסקינד בטוריו במעריב, גם הוא כמובן עיתונאי ימין חשוב. אבל המדרון האחורי שאליו נדמה כי לפחות שניים מהשלושה האלה נכנסים אליו, כל אחד באופן קצת אחר, מעציב ומדאיג.
אני מפרגן לגמרי לערוץ 20 שמחזק את עצמו עכשיו בצלע השלישית של הטריו, אבל הקול שלהם צריך להישמע במקומות מרכזיים יותר ועתירי רייטינג, ואני לא מתכוון לתוכנית שבה אחד מהם התחפש לקקטוס כדי לשיר, והודח. בתוכנית שהגיש אמש לבד סג"ל ב"כאן 11" הוא התעמת עם הנציגה המשפטית של חלק ממפגיני בלפור באופן שמעטים מסוגלים לעשות, וקולו יחסר מאוד בשידור הציבורי.
כששמעון ריקלין מודה בשידור חי שהוא מפחד, סג"ל עוזב במת שידור מרכזית, הימין התקשורתי בישראל מקבל מכה כואבת. גם אם אתם לא מסכימים עם ההגנה הצמודה שהם מעניקים לנתניהו, אנחנו זקוקים להם לא מפחדים, על במה מרכזית ככל הניתן, וכמובן בריאים ושלמים.
