עירובין דף סג ע"א
בעיצומו של רצף סוגיות שעוסקות באיסור החל על תלמיד להורות הלכה בפני רבו, מציגה הגמרא את ההיתר לתלמיד חכם צעיר לבדוק בעצמו סכין שחיטה לשימושו הפרטי. במקרה כזה, אין הוא נדרש לקבל עליה הכשר מפי חכם. בין המקרים המובאים שם, מסופר על רבי אלעזר מהגרוניא ורב אחא בר תחליפא שהזדמנו לביתו של רב אחא בן רב איקא. זה האחרון גר באזורו של החכם רב אחא בר יעקב. בעל הבית ביקש לשחוט עבור האורחים עגל משובח, והציג בפני השניים את סכין השחיטה לאישורם. אחד האורחים, רב אחא בר תחליפא, תהה האם לא ראוי להציג הסכין בפני רב אחא בר יעקב, החכם המקומי; אולם חברו, רבי אליעזר מהגרוניא, טען שאין צורך בזה, שכן למדנו בשם רבא כי סכין לשחיטה, גם תלמיד חכם צעיר יכול להכשיר ללא רבו. הגמרא מספרת שרבי אליעזר מהגרוניא נענש על כך משמיים.
מדוע נענש תלמיד חכם שפעל כהלכה? הרי רבא אכן הורה שתלמיד צעיר יכול לבדוק לעצמו סכין שחיטה; במה שגה רבי אליעזר מהגרוניא? הגמרא נותנת שתי תשובות: האחת, משום שבניגוד למקרה רגיל שבו תלמיד צעיר בוחן בעצמו סכין, כאן כבר העלו את שמו של חכם העיר, וראוי היה להמשיך בשיח מתוך כבוד אליו ולבקש את אישורו ההלכתי להשתמש בסכין השחיטה שלפניהם. תשובה אחרת שמציינת הגמרא: משום שרב אחא בר יעקב היה זקן מופלג וחכם גדול.
לכאורה יש לפנינו שתי תשובות מנותקות. האחת מתמקדת בסיטואציה והאחרת באישיותו של החכם. הסיטואציה מציגה מצב של זלזול עקיף. אמנם אין כאן ביזוי דברי תלמיד חכם אבל יש בהחלט מניעה מלשמוע אותם. אכן, יש לכך גיבוי תורני, ובכל זאת – ענישת רבי אליעזר מהגרוניא מלמדת שהדברים אינם ראויים. לכאורה, בין אם לא נדרשת לעצתו של החכם ובין אם הציעו לך אותה וויתרת עליה, התוצאה היא אותה תוצאה. בשני המקרים קבעת בגפך אם הסכין כשרה לשחיטה או לא. אולם בעוד בשניהם התוצאה ההלכתית זהה, בכל אחד מהן התוצאה המוסרית אחרת. באים חז"ל ומלמדים אותנו שיש הבדל בין להזדקק לעצתו של חכם לבין להימנעות ממנה כשהיא מוצעת לך.
התירוץ השני לענישתו של רבי אליעזר מהגרוניא מעניין עוד יותר. כאן אישיותו של הרב הגדול עומדת במרכז, ולא הסירוב לקבל את פסיקתו. לכאורה, דווקא גדולתו של רב אחא בר יעקב אמורה להרתיע את רבי אליעזר מהגרוניא. מדוע שיפנה לגדול בתורה בשאלה שהוא עצמו מוסמך לענות עליה? הרי האוטומט של רובנו פועל בדיוק כך; אנחנו נבוכים לשאול גדול בתורה הלכה פשוטה. כפי שלא נשאל את רב העיר באיזו שעה נכנסת שבת, כך גם לא נציק לו בשאלות שבירור פשוט יכול לתת לנו מענה עליהן. הגמרא באה ומלמדת אותנו את ההפך: למה שנפריע בשאלות קטנות? כי גם עליהן נקבל תשובות גדולות.
בדף הבא במסכת נשמע פעמיים ברצף על לימוד מתוך לימוד שקיבלו חכמים מצפייה באורחותיו של רבן גמליאל. שם, כמו גם באזכורים רבים לאורך התלמוד כולו, יצוטטו דברים ברוח "באותה שעה למדנו ג' דברים". הלימוד מתלמיד חכם גדול לא מסתכם בתשובה לשאלה קטנה אחת של התלמיד אלא חושפת את האחרון ללימוד תורה גדול יותר – הן בהלכה והן באורח החיים.
הסיבות השונות לענישתו של רבי אליעזר מהגרוניא מלמדות שתלמיד צעיר לא אמור להימנע מקרבה יתרה לתלמיד חכם מופלג; הוא אמור לקפוץ על ההזדמנות.
