אפילו סקר המנדטים לא הצליח לתפוס כותרות ותשומת לב כמו הכלב מבת ים. נדמה שבימים האחרונים יש דבר אחד שבכל זאת מתקיים לגביו קונצנזוס ציבורי: לא מתעללים בבעלי חיים. ואם תתעללו, הרשת כבר תראה לכם מה זה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ קבע: הבריכה בקריית ארבע תיפתח גם לשחייה מעורבת
– מדוע נענש תלמיד חכם שפעל על פי ההלכה?
– קק"ל מציגה: כך תעבירו את חול המועד בכיף
לסיפור הכלב והלינץ', אגב, יש כבר תקדימים. רק בשנה שעברה שודרה סדרת דוקו בשם "אל תתעסקו עם חתולים", שבמרכזה סיפור אמיתי שהתרחש בתחילת העשור. הכל התחיל כאשר בחור צעיר העלה סרטוני סנאף לפייסבוק שבו הוא נראה מתעלל באופן קשה בחתולים וגורם למותם. קבוצה של גולשים לא יכלה לשאת את העוול, והחלה במסע בילוש אינטרנטי, שלא יבייש אפילו סוכנים סודיים ב-FBI. כל חפיסת סיגריות שנראתה בחדרו נבדקה ונחקרה. אם נצפה בפריים פנס רחוב מסוג חריג, בתוך זמן קצר היה מי שישייך אותו לאזור מגורים ומקום. החשש כי הרוצח יעלה הילוך ויתחיל לרצוח גם בני אדם התממש לבסוף. אחרי מעקב אובססיבי ובלתי מתפשר הצליחו הגולשים להגיע ללוקה מגנוטה – דוגמן ועובד בתעשיית המין, אבל המשטרה התערבה רק אחרי שרצח בן אדם.
החלק המדהים בסדרה הוא הסיכומים של חבורת הגולשים שהביאו ללכידתו של הרוצח לקראת הסוף. במילים פשוטות הם תוהים האם בעצם נוכחותם ברשת הם תגמלו את הרוצח בתשומת ליבם ולמעשה עודדו אותו להמשיך ולבצע את הפשעים שלו.
במקרה של הכלב מבת ים, נחלצו לעזרתו שני כוכבי רשת – מישל טרוני ודניס צ'רקוב – שהגיעו לביתו של אלן מוריסון תוך כדי שהם משדרים בלייב לעוקבים שלהם את העימות עימו. בתוך זמן קצר התאספו מאות אנשים מול ביתו, במה שנדמה כמו התחלה של לינץ' ומוריסון חולץ מביתו כשהוא מלווה בשוטרים.
ברשת התעורר ויכוח: האם המעשה של טרוני וצ'רקוב היה הירואי, או שאולי השניים ניצלו את הסיטואציה בשביל לגזור קופון של לייקים. ובכלל, הקלות שבה ניתן לרתום את ההמון הזועם כנגד אדם שפשע, האם היא דבר חיובי או מעורר דאגה?
מצד אחד, כולנו מבינים שלקחת את החוק לידיים זה לא פיתרון, מצד שני, לפעמים אנשים לוקחים את החוק לידיים במקומות שבהם בולטת אוזלת ידם של רשויות החוק. בנוגע להתעללות בבעלי חיים, העונשים הקיימים כרגע לא מאוד מרתיעים. עד שלוש שנות מאסר, אם בכלל. לא פלא שיש כאלו שסבורים שצריך לקחת את העיקרון הזה צעד אחד קדימה, ולפעול באופן דומה גם עם בעלים שמתעללים בנשותיהם. גם שם, לטענתם, ההתערבות המשטרתית לא מספקת. ובכל זאת, ברור שזה כיוון מחשבה מסוכן שעשוי להוביל לאנרכיה.
בתוך כל הדיון הזה, נדמה שישנה שאלה חשובה שקצת חמקה מאיתנו: למה אנשים מעלים סרטונים כאלה לרשת? איך הגענו למצב בו אנשים מייצרים עבורינו ריאלטי של פשע? ממתי פושעים התחילו להרשיע את עצמם פומבית? מה מתגמל אותם, ואיך אפשר למנוע את התגמול הזה? הקלות שבה ניתן לגייס את ההמון למשפטי שדה היא מפחידה, אבל הקלות שבה הפושעים שלנו הופכים את השגעונות שלהם לתוכניות ריאליטי מפחידה אפילו יותר.
