בהתרגשות רבה הוכרז לאחרונה על הקמת יישוב ראשון ביהודה ושומרון מאז שנות התשעים – היישוב עמיחי, שנועד לאכלס בתוכו את מפוני עמונה, שנחרבה לפני קצת יותר משנה. גוש שילה, שבו הוצבו הקרוואנים הראשונים של עמיחי הינוקא, שוכן קילומטרים ספורים מהאדמות שנדרשו להשאיר אחריהם תושבי עמונה; אדמות שעדיין עומדות שוממות בגובה הר פרוץ רוחות באין דורש.
היישוב עמיחי נולד אחרי היריון קשה וממושך. הזרמת החמצן הופסקה חודש בלבד אחרי שהחלו בהכנת התשתיות, ורק בתום מאבק נוסף התפנו להמשיך ולטעת בו חיים. עבודת הדחפורים, כמו גם ניצני ההתיישבות שנראים בו בימי ספק־חורף ספק־אביב אלה, מאותתים שהפעם זה אמיתי. יישוב חדש נולד בישראל, התנחלות מורשית לפי הספר. אבל הלידה הזו מלווה בתחושת פספוס, בכאב החמצת חוק ההסדרה שיכול היה להציל את עמונה, את תשעת הבתים בעפרה, את נתיב האבות בגוש עציון ועוד רבים אחרים.
אני מקווה לזכות ולחגוג עם היישוב עמיחי את חגיגות הכ"ה שלו, כשיפרח ויגדל ויתפאר בדור שני להתיישבות. אני מקווה לזכור בחיוך את ימיו הראשונים, ימי הקרוואנים והבוץ, ולהתפעל נוכח בניית קבע פורחת ומשגשגת. אבל לעולם תהיה לידתו של היישוב עמיחי קשורה בחורבנה של עמונה. לא דומה ילד שני במשפחה ואפילו רביעי ושמיני שנולד לאחים בריאים ולהורים מאושרים, ללידת אותו אח שני ואפילו רביעי ושמיני שבא לעולם לאחר אסון משפחתי, אובדן של אחד הילדים, מתוך החלטה מושכלת למלא את החלל.
בדומה לאסונות שכאלה, ביכולתו של היישוב החדש להכהות את הכאב ולהביא אור ואושר לכל הסובבים, אבל למרבה הצער הרחבת המשפחה במקרה הזה שומרת על סך מספרי קבוע. כמו בני־דקלים, כרם־קטיף, נצר־חזני המתחדש ודומיהם, גם היישוב עמיחי בא למלא מקום, ליישב מפונים, לפצות על בית שחרב. לא בית אחד, לא שרפה מקומית, אלא אבן דרך אזורית שנמחקת, משאירה אחריה קרחת מדבר מוזנחת ושוממה במקרה הטוב, ובסיס טרור במקרה הנורא.
אם ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו רוצה להירשם לדורות כמי שעצרה את הקיפאון שישראל סוחבת משנות התשעים ולהביא לפריחת התיישבות אמיתית, היא תידרש להרחיב את השורות, לבסס את ההתנחלויות של הדור השני והשלישי, ולתת לו בית. ההתיישבות ברחבי הארץ בשנת השבעים של ישראל פורחת בזכות תשוקת פרא של אנשים שהפרחת השממה של חניתה עוד זורמת בעורקיהם ומבעבעת בדמם; בזכות יוזמות וכיסופים של אזרחים לאחוז באדמתם, לראות את הארץ הזו פורחת ומשגשגת. ממשלת ישראל נדרשת לתת לכל אלה, משתוקקי ההתיישבות והבנייה, את הכלים לפריחה ממוסדת, משמעותית, שתפחית את הלחץ על היישובים הקיימים ועל הכבישים הצפופים, ותרחיב את הדעת ואת סך חלקי הפאזל ההתיישבותי.
לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
