בניסיון להיאבק במגפת הקורונה, ובהתפרצות הקשה במיוחד בציבור החרדי, שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחרונה טלפונית עם כמה אדמו"רים משפיעים בציבור החרדי־חסידי. אם לשפוט על פי הדיווחים שיצאו מהשיחות, ההצלחה של נתניהו לשכנע את האדמו"רים שעליהם לשנות את עמדתם והוראותיהם הייתה חלקית בלבד. אולי אפילו פחות מכך. בין האדמו"רים שזכו לשיחה אישית מראש הממשלה היו האדמו"ר מבעלזא והאדמו"ר מוויזניץ' (בני־ברק).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפלגים הפלסטיניים: להשיב את המאבק המזוין נגד ישראל
– מדוע נענש תלמיד חכם שפעל על פי ההלכה?
– התפוררות הסולידריות מאיימת על קיומנו
האדמו"ר מבעלזא כנראה לא התרשם כלל מהשיחה ואילו האדמו"ר מוויז'ניץ הסביר לנתניהו באדיבות רבה כי הוא בהחלט בעד לשמור על ההנחיות, אך גם לציבור שלו יש צרכים חיוניים, ובהם בתי מדרש ומקוואות. אם ראש הממשלה סיים את השיחות בתסכול, הוא יכול אולי להתנחם בכך שאין כל חדש תחת השמש. נתניהו אינו המנהיג הישראלי הראשון ברמתו שמגלה שהשיח עם מנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי הוא לא פעם דו־שיח של חירשים.
השיחה המפורסמת ביותר בין מנהיג חרדי לראש ממשלה ישראלי התרחשה ארבע שנים לאחר הקמת המדינה. באוקטובר 1952 הגיע ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, למעונו הדל והצנוע של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, החזון אי"ש, בבני־ברק. הרקע לפגישה היה העימות שרגש אז בסוגיית גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, אך במהלך הפגישה ניסה בן־גוריון לעמוד באופן כללי על קנקנו של המנהיג החרדי ואולי גם להגיע להסכמות רחבות יותר בסוגיות דת ומדינה. העד היחיד לפגישה מלבד שני האישים היה מזכירו של בן־גוריון יצחק נבון, לימים נשיא המדינה.
בן־גוריון ניסה לגרום לחזון אי"ש להבין את נקודת מבטו על מערכת היחסים בין הרוב החילוני לציבור החרדי, ושמע מהחזון אי"ש את המשל התלמודי על שני הגמלים הנפגשים במעלות בית־חורון, אשר הפך לימים בזיכרון הציבורי למשל העגלה המלאה והעגלה הריקה. לאחר כמה שנים סיפר בן־גוריון לרבנים אמריקנים על הפגישה, ומהדברים שאמר אפשר להבין את תסכולו ביציאתו מבית הרב: "שאלתי את החזון אי"ש אם בתוך המדינה מגיעה לכל פרט הזכות לחופש מצפון. הוא לא נתן לי תשובה ברורה, כי לא התמצא בהלכות מדינה".
שיחה מפורסמת פחות התקיימה בשנת 1990 בין הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיגם הבלתי מעורער של החרדים הליטאים, ובין ראש הממשלה לשעבר ולעתיד, שר הביטחון דאז יצחק רבין. על פי המסופר בספר "איש ההשקפה" מאת העיתונאי אבישי בן־חיים, רבין ניגש לשוחח עם הרב שך במטרה להחליש את התנגדותו להקמת ממשלת מערך־חרדים (המהלך שזכה לכינוי המלבב "התרגיל המסריח").
רבין ניסה אז לפרוט על נימי הזהות בהשקפות הפוליטית בין אנשי המערך לרב שך (שהיה יוני מאוד בהשקפותיו), אך הרב שך לא קנה את זהות העמדות שרבין ניסה למכור לו. במקום זה התעקש הרב שך להזדהות דווקא עם המחנה האחר, ואמר לרבין: "בליכוד נמצאים היהודים עם האמונה הפשוטה והתמימה". אחר כך הזדקף הרב, נעמד על רגליו ואמר לרבין, "אני שייך לפשוטי העם ואני ליכוד".
אז נכון שגם נתניהו ליכוד, אך מתברר שגם זה אינו חיסון מפני שיחות מתסכלות עם מנהיגי הציבור החרדי.
