הטרגדיה של לבנון היא לקח לישראל ולקהילה הבינלאומית

לבנון הייתה במשך שנים רבות סמל לשגשוג תרבותי, מוקד של נופש ותיירות. ביירות כונתה "פריז של המזרח התיכון", ולמעשה הייתה יוצאת דופן לטובה בעולם הערבי. לא עוד. עצי ארץ הארזים דומים לעצי הדקל שחדר אליהם המזיק הידוע חדקונית הדקל: מזיק זה מתאפיין בחדירה לליבתו של העץ הנישא מעל סביבתו. המזיק מכרסם את העץ, ויום בהיר אחד שורת עצים שלמה קורסת לאחר שהליבה שלה נאכלה. זו בדיוק הטרגדיה של לבנון. המדינה מפוצלת לישויות־משנה על בסיס עדתי: מארונים, דרוזים סונים ושיעים, שזיקתם לממשל המרכזי רופפת ביותר. המדינה קורסת מבחינה כלכלית, רוב אזרחיה חיים בעוני הולך ומחריף, ערך המטבע בקריסה, בביירות שהייתה תוססת בעבר שוררת עלטה, והחיים שם הפכו למדכאים ומדכדכים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנהיגי קהילות קוראים: "ניצחון על הקורונה בידינו"
– פיצוץ אוכלוסין: ממשלת מצרים מרחיבה את המסע להפחתת ילודה
– נבצרות מהותית היא כרסום יסוד הדמוקרטיה

מהי המשמעות לישראל? מדינת ישראל גובלת לכאורה ברפובליקה של לבנון, שלה יש נשיא, ראש ממשלה, פרלמנט, בתי משפט וצבא, אך המציאות שונה. במרחב שבין ביירות בירת לבנון לבין גבול ישראל האוכלוסייה היא שיעית ברובה המכריע. לבנון נשלטת בידי ארגון הטרור חיזבאללה, שהוא ארגון רב־ממדי השולט בשטח ביד רמה ועושה בו כבתוך שלו. חיזבאללה ששולט ללא מצרים על לבנון, יצר איום אסטרטגי על ישראל, הציב 150 אלף רקטות המכוונות לישראל, חפר מנהרות סודיות שאמורות היו לאפשר החדרה חשאית של כוחות טרור ברמת אימון גבוהה ו"כיבוש הגליל" כפי שקרא לכך חסן נסראללה, זאת על בסיס תשתית של האוכלוסייה השיעית.

חלקים מביירות הפכו למרחב אקס־טריטוריאלי של חיזבאללה, שמשטרת לבנון אינה יכולה לממש בו את ריבונותה. זהו אבסורד, מכיוון שחיזבאללה מיוצג בממשלת לבנון ובפרלמנט הלבנוני, אף על פי שארגון הטרור השתלט על כל המרחב שבין ביירות לגבול עם ישראל והפך למדינה בשליטת איראן. הטרגדיה נעוצה בכך שההחלטה אם לתקוף את ישראל או לא אינה בידי המוסדות המוסמכים של מדינת לבנון, אלא בידי ארגון טרור המופעל בידיה של איראן שאינה מדינה ערבית. אם וכאשר יחליט חיזבאללה לתקוף את ישראל משטח לבנון – הוא יחשוף בכך את לבנון לפעולות תגמול ופגיעה קשה במדינה, בכלכלתה ובאזרחיה.

כיצד הגיעה לבנון למצב הזה ומה אפשר ללמוד מכך? לבנון היא בעצם מדינה מלאכותית שמסרה את גורלה לכוחות חזקים ממנה, ואלה כרסמו בעצמאותה ובריבונותה וחיסלו אותן. בשנות השבעים צבא לבנון לא היה מסוגל להתמודד עם ה"מדינה בתוך מדינה" שבנו הפלסטינים, עד שצה"ל פגע בארגוני הטרור. היום לבנון אינה מסוגלת להתגבר על ארגון חיזבאללה ולסלק אותו ואת משמרות המהפכה האיראניים משטחה, ולמעשה "חיזבאללסטן" היא מדינה עצמאית בתוך מדינה על הנייר. לאחרונה החריף עוד יותר השפל הכלכלי, ומפגינים יצאו להפגין נגד חיזבאללה, אבל הממשלה משותקת. האסון של לבנון בא לידי ביטוי בפיצוצים האדירים שהתחוללו בנמל ביירות. הובטחה פעולה נמרצת, בנייה מחדש, שיקום וכינון של ממשלה מתפקדת. כל זאת לשווא, אף על פי שנשיא צרפת הגיע אישית לוודא שהשיקום אכן מתבצע.

חשוב לציין כי האיראנים מנסים להרחיב את מודל ההשתלטות על מדינה גם לסוריה. כאן הם נתקלים בהתנגדות קשה של צה"ל, אך הממשל הסורי מגלה חולשה מדאיגה. מנקודת מבט איראנית, שתי מדינות כושלות אמורות להיות חזית אחת של איום אסטרטגי על ישראל, עם עומק וגיבוי מצד עיראק וכמובן איראן עצמה. למרבה הצער, ללא עימות חזיתי עם השלכות רחבות היקף על לבנון וגם על ישראל, לא צפוי שינוי במצבה הטרגי של לבנון – ולמעשה היא מדינה שאינה קיימת, מדינה שהשתלטה עליה ישות אחרת.

לבנון היא לקח לישראל ולקהילה הבינלאומית. לעולם אסור שמדינה תוותר או תאפשר החלשת עוצמת מוסדותיה המדיניים, הפוליטיים והצבאיים־ביטחוניים. ההיסטוריה מלמדת שוב ושוב שחולשה ממשלית כמו זו הלבנונית, מסתיימת בטרגדיה שממנה סובלים אזרחי המדינה והמדינות הסובבות אותה.

אלוף במיל' עמוס גלעד הוא ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), המרכז הבינתחומי הרצליה

לחצו לכתבות נוספות על לבנון שלא הכרתם