סף התהום החברתי שבו אנו מצויים מעניק תחושה שהקרעים המעמיקים בין המגזרים השונים במדינה אינם ניתנים לאיחוי. דתיים מול חילוניים, ימין מול שמאל, יהודים מול ערבים ומזרחים מול אשכנזים. כל אחד מחזיק באמת אבסולוטית ולצערנו מרוב משיכות אידאולוגיות המרקם הלאומי העדין ממילא שבנינו פה מקום המדינה נמצא בסכנת התפוררות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פלפולים פרוגרסיביים וטהרנות דתית בבג"ץ בריכת קריית ארבע
– לטובתם ולטובתנו: די להתווכח עם התועמלנים החרדים
– להתנשאות של אמיר השכל יש זקן ארוך
בשנים האחרונות חיכיתי למנהיגות שתביא לאיחוי השסעים בעם, שתזכיר לנו בסוף כל דיון נוקב ומעורר מחלוקת שכולנו אזרחים באותה המדינה ובערב נשב שוב כולנו לאכול סביב אותו שולחן. נראה שהמצב לא כזה ודיונים שיתקיימו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם רחוקים מהשיח היום. אבל המצב לא חייב להישאר כזה, האם באמת מי שמצביע ליכוד הוא ביביסט שעיוור למציאות ומי שמאמין בשטחים תמורת שלום הוא בוגד ואויב המדינה?
גדלתי בקיבוץ בארי שהיה בו שוויון כלכלי וחברתי ובו לימדו אותי שהשונה לא שווה פחות ממני. עד הצבא בכלל לא ידעתי שיש הבדל בין עדות ועד היום אני לא יודע מה המוצא של רוב האנשים שאני מכיר. מצד שני גם לא הכרתי כלל את הדת, וגדלתי ליד אנשים מאוד דומים לי במקום שבו לא קיבלו בהבנה אנשים דעתניים שחשבו אחרת, אבל לצד המורכבות הזאת, בעיקר לימדו אותי להיות בן אדם.
מאז התבגרתי והפסקתי להכניס אנשים לתוך תבניות ואני מנסה להחיל כל דרישה שיש לי מהאחרים גם עליי. בעבודה יש לי בוס דתי ואל תשאלו אותי אם הוא דתי, חרד"לי, חסידי או ליטאי שכן כמו הרוב המכריע בעם, בוודאי החילוני, לא אבחין ביניהם, אבל מבחינתי זה גם לא משנה כלל.
לאחר ביטול אירוע ההתרמה של הרב פירר לפני מספר חודשים, בגלל סירוב להשמיע שירת נשים, קראתי מאמר שכתבה אישה מאמינה שקרא עלי תיגר, נשאלתי מי אני שאקבע שאסור לאשה לרצות שאירוע יתקיים בהפרדה? לפני שקראתי את המאמר היה לי ברור שאסור לאפשר אירוע מופרד בציבור והיתה לי משנה סדורה בעניין. אבל אותו מאמר נגע באמת פשוטה – מי אני שאקבע לה? גם היום אני לא חושב שצריך לאפשר אירועים בהפרדה, אבל אני כן רוצה להידבר עם מי שחושב אחרת ממני ולהגיע איתו להסכמות שיאפשרו לכולנו לחיות ביחד.
המנהל הדתי שלי בעבודה לא מבין למה אני מתנגד לדוכני הנחת תפילין ליד בתי ספר חילוניים, וכששאלתי אותו למה מתעקשים להקים דוכנים כאלה דווקא ליד בתי ספר חילוניים והאם הוא יהיה מוכן שאקים דוכן שמטיף לשוויון בין נשים לגברים ליד בתי הספר של ילדיו חשתי בעיניו את ההבנה. זה לא שהגענו להסכמה, אבל קיימנו דיון כנה ואמיתי על סוגיות מחלוקת בוערות בחברה הישראלית.
ברשתות החברתיות קוראים לי בוגד, מכיוון שאני מתנגד להריסת בתי מחבלים ושולחים את אשתי להיכנס לצינוק בעזה. באירוע משפחתי, אחד מהמשתתפים ציין בפניי שכל הרבנים סוטים, ושהדת היהודית היא כת שצריך להוציא מחוץ לחוק. גם את הטוקביסטים וגם את קרוב משפחתי שאלתי, בכבוד וברצינות, איך הם הגיעו למסקנה הזו? ביקשתי להבין מה יש מאחורי הכותרת, בקשתי לקיים דיון מתוך נקודת מוצא שבסוף כולנו נאכל ארוחת ערב סביב אותו שולחן. ועם אלה שיש בהם שנאה ולא רוצים אותי סביב השולחן שלהם, אין לי על מה לדבר, אני מאמין שהם המיעוט.
באופן די מעליב בדיעבד, אחת המטרות המוצהרות של ממשלתנו הלא מתפקדת הייתה להקים קבינט פיוס. עם זאת, למדנו שמנבחרי הציבור לא תבוא הישועה ואנחנו אלה שצריכים לקחת עלינו את האחריות.
בואו נשאל ראשית כל את עצמנו את השאלות הקשות שאנחנו שואלים את הצד שני. בואו נתבונן פנימה לפני שאנו שופטים את האחר, בואו נוותר על שנאת חינם. מהיום אנו מתנהלים אחרת ומקבלים על עצמנו דיאלוג מכיל ומקבל, קשות ככל שיהיו המחלוקות והטענות ביננו. בואו נדבר אחד עם השני ונבנה מדינה שכולנו יכולים לחיות בה יחדיו ללא קרעים מיותרים. השאלה אם למדינה יש עתיד או תקווה או שעדיף שהאחרון יכבה את האור – תלויה רק בנו.
הכותב מכשיר ומלווה קהילות בעמותת "יד תמר" התומכת בחולי סרטן, בני משפחותיהם ואנשים במצבי משבר.
