כדי לנסות להעריך מה המגפה מחוללת בחברה החרדית בכלל ובחלקה החסידי בפרט, צריך להבין את התפקיד החשוב שלהם בתהליך ההיסטורי של שיבת ציון. ממבט שטחי נראה שהיהדות החרדית רק צופה בשיבת ציון מהצד, אך למעשה יש לה תפקיד מפתח בתהליך, גם אם פסיבי, והוא לא יוכל להגיע לתכליתו בלעדיה.
גם סגר וגם סוכות: המנגל האלטרנטיבי של הטוויטר
לטובתם ולטובתנו: די להתווכח עם התועמלנים החרדים
להחזיר לנבחרים את הסטירה שמדי יום מצלצלת לאזרחים על הלחי
שיבת עם ישראל לארצו ולעצמו היא מסע ארוך, מורכב ומסובך, צעד מהפכני בהיסטוריה. באשר לכל מסע, גם של האדם הפרטי, אנו מאחלים שייפתח ברגל ימין. אבל אף שתשומת הלב ממוקדת ברגל ימין המובילה, רגל שמאל היא החשובה יותר. תפקידה הוא לייצב את המהלך על ידי ביסוס עמדתו ועמידתו של הגוף כולו. כל עוד רגל ימין באוויר, כל עוד היא לא סיימה את המהלך והגוף כולו וידא שהמהלך נכון, ראוי ומסתיים על קרקע יציבה – תפקידה של רגל שמאל הוא קריטי. היא הבסיס המאפשר את המהלך, אבל בתנאי שתישאר יציבה ולא תזוז. כל עוד לא הובטח שרגל ימין הגיעה לחוף מבטחים אסור לרגל שמאל להתרומם ולהצטרף אליה.
אי אפשר להגזים בחשיבותו של המהלך של תחיית עם ישראל וחזרתו לארצו ולכן גם לא במורכבותו ובסכנות הכרוכות בו. אחרי כאלפיים שנות תלישות, ארעיות, נדודים ופיזור העם חוזר לארצו ולעצמו. מורכבותו של התהליך אינה רק בצדדיו ההיסטוריים, המדיניים, הביטחוניים, הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. האתגר הגדול הוא המהפכה התודעתית־רוחנית שכרוכה במעבר מגלות לגאולה. תורת ארץ ישראל, לימדונו חז"ל, שונה מתורת בבל, והופעתה היא קפיצה במדרגת החיים הישראליים. גדלות לעומת קטנות.
רגל ימין, הציונות, התחילה את המהלך המורכב, וכל עוד הוא לא הסתיים בהצלחה והשלים את יעדיו הגוף הלאומי מותיר גם בסיס יציב כלשהו מאחור. הציונות יצאה מן היהדות המסורתית וממנה מקורות האנרגיה והתנופה שלה. כל עוד היא לא תמצא את הדרך לשוב למקורותיה, אמנם בפנים חדשות ומאירות יותר, היא תמשיך להתקשות בהשלמת המהלך, בדיוק כפי שאנו רואים בימינו. כדי שיהיה לאן לחזור ומהיכן להתחדש, צריך גורם שישמר את נקודת המוצא ואת התוכן המקורי.
זהו תפקידו של העולם החרדי – רגל שמאל. באופן דיאלקטי העולם החרדי הוא הבסיס המאפשר לגאולה לצעוד קדימה, דווקא באשר הוא נותר במקומו, מאחור. זהו תפקיד לא אטרקטיבי וכפוי טובה. לתהילה זוכה רגל ימין. היא הדינמית, הנועזת, המחדשת והנאורה. אבל העולם החרדי מבטיח את שיבת ציון הן כנקודת משען ומנוף לתנופת המהלך, והן על ידי הביטחון שיהיה לאן לחזור מבחינת רוחנית כדי שהתהליך יושלם. כל עוד לא נוצרה כאן תרבות יהודית אמונית אותנטית, נאורה, בריאה, יציבה ומאוזנת – תפקידו של העולם החרדי, רגל שמאל, להישאר מאחור – שמרני, מקובע, ספקני, ביקורתי ומנוכר.
על התפקיד החיוני הזה היהדות החרדית משלמת מחיר כבד. הוא מחייב הסתגרות כלפי כל התחדשות וחידוש: המדע המודרני, ההשכלה, הקדמה, הציונות, המדינה שהיא הקימה ואפילו הסתייגות מארץ ישראל. להסתגרות הזאת יש מחיר, ועם כל ערכו, איכותו ויתרונותיו של העולם החרדי, כולנו מודעים גם לעיוותים הרבים שלמרבה הצער קיימים בו, שלא כאן המקום לפרטם. עיוותים אנושיים־מוסריים, וגם תורניים. לא זו תורת החיים שאמורה לצמוח ולפרוח בשיבת העם לארצו. לא זו תורת ארץ ישראל, תורת הגאולה, תורת הציבוריות הישראלית וחיי האומה.
אחד העיוותים בעולם החרדי בכלל והחסידי בפרט הוא שהקהילתיות, מיסודות היהדות, הפכה אצלם לחזות הכול. עצם קיומם מותנה בה. הצורך להסתגר הפך את הקהילתיות – שיש בה כמובן הרבה צדדים יפים וחיוביים, אבל גם לא מעט צדדים מדכאים, חונקים ומנוונים – לנשמת חייהם, בבחינת ייהרג ובל יעבור. הקהילתיות הזאת, שאפשרה את הישרדותה של היהדות בגלות, הפכה עם החזרה לארץ לחרב פיפיות. בגלות היא סיפקה את ה"יחד" ההכרחי והייתה תחליף חיוני לכלל־ישראליות; בגאולה היא מחסום.
המגפה חושפת עיוותים וסתירות בחברה הישראלית. היא מאיצה תהליכים שבזמנים רגילים היו יכולים להימשך עשרות שנים ומבשילה אותם בטמפרטורה גבוהה בחודשים מעטים. היא חושפת גם את העיוותים של היהדות החרדית, ובראשם את הקהילתיות המאפיינת אותה, שהפכה אצלה מסם חיים לסם מוות.
שינויים גדולים צפויים לחול בעולם החרדי. הוא לא יוכל להימלט מחשבון הנפש המתבקש. הוא כנראה יישאר חרדי באופיו אבל יהיה חייב למצוא את הדרך להתחדש ולהשתלב בהוויה הישראלית. רגל שמאל כבר לא יכולה לא להתרומם ולהצטרף לרגל ימין, וזה האות שהציונות כבר מצאה את הדרך לשוב למקורותיה בתורת ישראל ושתורת ארץ ישראל כבר התחילה להופיע באומה. אט־אט ילך ויתברר שתפקידו ההיסטורי של העולם החרדי הפך למיותר, פשוט משום שהוא מולא בהצלחה. בזכותו יש לציונות לאן לחזור ומהיכן להתחדש.המגפה חושפת את עיוותי היהדות החרדית, ובראשם הקהילתיות המאפיינת אותה, שהפכה מסם חיים לסם מוות
