בעלי העסקים הקטנים בישראל חווים לאורך השנים תמורות ביחס המדינה כלפיהם. כרגע, עם התבססותו של נגיף הקורונה ובעיצומו של הגל השני, נראה שעל אף הרצון הטוב של המדינה, אין היא מספקת להם את מעטפת הבטיחות הרצויה. המדינה צריכה לראות באזרחיה, ובמיוחד בבעלי העסקים, לקוחות; עליה להפיק למענם את המיטב ולגרום להם להיות הכי מרוצים שיש. לצערנו, במדינת ישראל בגל השני של הקורונה הדבר אינו קורה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המרוץ לבית הלבן: עימות הסגנים היה רגוע וזהיר
– עובדי הניקיון במחלקת הקורונה: "מסכנים את חיינו באהבה"
– דעה: בתהליך מזורז: קץ העולם החרדי מתקרב
המדינה שחררה מעט מהרגולציה, אמנם, אבל בפועל הקשיים רבים ומתעצמים. תחום האופטיקה, למשל, חיוני ביותר אך המדינה לא השכילה לסייע לו. לא ניתנו הנחות בארנונה לחנויות אופטיקה, וכן פטור ממע"מ והקלות בשירותים אחרים. רק לאחרונה נידון הנושא בדיון חירום בוועדת הפנים של הכנסת, אך בפועל לא התקבלו החלטות שבאמת תמכו בנו, האופטומטריסטים. זהו אמנם רק מקרה של מקצוע אחד, אך הוא מעיד על תחומים רבים.
טוב עשה שר האוצר שבחר לתת תמריצים לבעלי עסקים שהשאירו את עובדיהם בעסק וקיבלו בתמורה לכך מענק מן המדינה. יצירת תמריצים מעין אלה הם אוויר לנשימה במשק הישראלי, שכן בלי החנויות והעסקים הקטנים אין דרך למשק להתקיים. אבל מדינת ישראל אינה צריכה לממן את בעלי העסקים, אלא להנגיש להם כל מה שאפשר, ולהקל עליהם בתחומים רבים.
אולי תקופת הקורונה היא הזדמנות לעזור לנו להבין עד כמה יש לקצץ בשומנים התקציביים. כידוע, הפרה החולבת של "המגזר הציבורי" מעמיסה על המשק במשכורות עתק ובפנסיות תקציביות עצומות. הממשלה החליטה לקצץ במשכורות השרים, השופטים וחברי הכנסת בכ־10 אחוזים, וזהו צעד מבורך, אך יש להשית אותו על המגזר הציבורי בכללותו. זהו צעד סולידרי חשוב של הממשלה והמגזר הציבורי כלפי המגזר העסקי וכלפי אזרחי ישראל כולם.
מדינת ישראל היא בעלת כלכלה חזקה מאוד בזכות ההון האנושי שבה, ובזכות היכולת לפרוץ גבולות ולחשוב מחוץ לקופסה. ראוי שהממשלה תזנח את תפיסת העולם הארכאית ותחשוב על עצמה כעסק שאמור לתת שירות ללקוחותיו־אזרחיו. אולי כך גם בעלי העסקים לא ירגישו לבד ויוכלו לשנס מותניים לקרא האתגרים הכלכליים הבאים הניצבים כעת לפתחם.
הדר מילר היא אופטומטריסטית ובעלת רשת אופטיקנט בארנס, רמלה
