המדינה נקרעת לחלקים, לא בשל מגפת הקורונה ולא בשל המשבר הכלכלי; אמנם הדמוגרפיה הישראלית מורכבת ממספר פלחים שבתוכם לכאורה קיימת אחידות וזהות בין הפרטים, אולם גם הפלחים מורכבים מפלחי פלחים שונים ובסופו של דבר מאנשים השונים האחד ממשנהו באופן מהותי. האם כל התומכים בשמאל, במרכז או בימין הישראלי דומים האחד לשני? כל אחד ואחד מאתנו הוא אדם מורכב השונה בתכלית מרעהו ובמקרים רבים אף מאחיו ואחיותיו. בסופו של דבר אזרחי ישראל הם פסיפס אחד המורכב מכתשעה מיליון אנשים שונים, כפי שבעולם כולו כשמונה מיליארד אנשים שונים האחד ממשנהו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרס נובל לכימיה: מה למדנו מחיידקים ואיך זה יעזור לקורונה?
– הסופרת הגיורת לבית מונטיפיורי
– להשיב את הכתר למלכה הנשכחת: 110 להולדת שושנה שבבו
במדינת ישראל חיים אנשים החולקים זהות לאומית, אינטרס והיסטוריה משותפת. הרוב המוחלט, למעט שוליים רדיקלים פרובוקטיביים שמהווים סטיית תקן למיינסטרים – רוצים לחיות בהרמוניה, לחוש שהם תורמים לחברה ולמדינה וגם להשפיע על אחרים לעשות זאת.
בסופו של דבר כל אחד מאיתנו רוצה בסתר ליבו לצעוד במסלול החיים ולהשאיר לדורות הבאים שביל סלול ונוח יותר, להותיר טביעת רגל שתכבוש את השביל ולא תשאיר מהמורות לאלו הצועדים בעקבותינו. כיצד ניתן לעשות זאת? חלקנו סבורים שרק דעות קיצוניות ופלגניות יזכו לתהודה אמיתית, יחזקו את תחושת השייכות הקבוצתית והחברתית שלהם, יהפכו אותם לאהובים בעיני מי שלדעתם קרוב אליהם ולליבם וביחד עם אותה קבוצת השתייכות יוכלו להוביל את ישראל לשגשוג. לצערי זהו כזב שמצליח להטעות ולסחוף רבים. הגיעה העת, שאותו רוב דומם ומכריע המצוי בתווך ירים את קולו ויצעק לשני הצדדים די לפילוג!
בַּעֲרוּת
רָעַד בְּגוּפוֹ וְזַעַף בְּעוֹרְקָיו
עָטוּף טִינָה וְזַעַם וְשִׂנְאָה
מוּצָף חֶדְוַת הָמוֹן
וּמִצְהֲלוֹת רוֹדְפֵי נָקָם
עַל דֵּעָה שֶׁרָוְחָה
עַל נֶפֶשׁ מְבֻזֶּה
עַל לֵב מֻנְמָךְ
עַל שֶׁקֶר גַּס
וּמְתֵי מְעַט
יְחִידֵי סְגֻלָּה
רוֹאִים אֱמֶת
צְרוּפָה
זִכְרוּ
אַחִים
אֲנַחְנוּ
