פרסום הקלטת השיחות בין ד"ר אביחי מנדלבליט לעו"ד אפי נווה על ידי עמית סגל וגיא פלג השבוע הוא אחד הסיפורים העיתונאיים המשובחים של השנה. לא בגלל הפן הרכילותי, למרות שאין ספק שרכילות זה כיף, אלא בגלל קריעת המסכה מעל מופע הצביעות המקובל בקרב אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. הרמת המסך מעל מה שבאמת חשב ברגע אחד משמעותי מספר 1 בתביעה הפלילית במדינת ישראל על מספר 2 שלו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחירות או אחדות? השרים אקוניס וביטון – ראש בראש
– הרב אליהו: "כל מי שמנצל מינית ייתפס במוקדם או במאוחר"
– סקר: 83% מהיהודים האורתודוקסיים בארה"ב תומכים בטראמפ
מעבר לכך שלמדנו שגם אביחי מנדלבליט הוא בן אדם, וכאשר הוא כועס גם מהפה שלו יוצאות מילים פחות יפות, חשוב לשים לב שבסיפור המדובר מנדלבליט הוא לא הנבל העיקרי. מנדלבליט הוא הצד ההגיוני והאנושי, גם אם לא בהכרח המנומס. היועמ"ש מצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית, כאשר הכפופים לו משחקים בו והוא מנוע מלהעמיד אותם במקומם. הנבלים האמתיים הם פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר. השניים שהחליטו להשאיר את תיק החקירה נגד מנדלבליט ללא עילת סגירה, למרות שהרכב שופטי בג"ץ שדן במינויו לתפקיד היועץ קבע מפורשות שלא נפל במעשיו רבב.
תחילה נמנעו ניצן וזילבר מהכרעה ברורה עוד לפני שמינוי מנדלבליט נכנס לתוקף, וגם לאחר שהמינוי נכנס לתוקף הם השאירו את החרב תלויה מעל ראשו. ההתנהלות הזו, שבה גורלו של הבוס נתון בידי הכפופים לו, מעוותת את מערכת היחסים, ועשויה הייתה להפוך את היועץ לבובה של ניצן וזילבר, אף אם זה לא קרה בפועל. מהקלטת השיחה בין מנדלבליט לידידו אפי נווה אנחנו יודעים בוודאות שהיועץ חש שפרקליט המדינה שי ניצן מחזיק אותו בגרון. ההיגיון הפשוט, והעובדה ששי ניצן אינו אידיוט מחזקים את ההערכה שניצן ידע שמנדלבליט חש כך, והסיטואציה בהחלט הייתה נוחה לו. לכן, מי שצריכים לתת תשובות לשאלות הקשות שעוררה החשיפה של סגל ופלג הם קודם כל שי ניצן, שלמרבה השמחה כבר לא אוחז באף תפקיד רשמי, ובנוסף גם דינה זילבר, שלאחרונה הוארכה כהונתה בתפקידה הנוכחי באופן חריג.
מנדלבליט כאמור, הוא הקורבן של הפרשייה, אך למרות זאת גם ידיו לא נקיות לחלוטין. לאורך כל תקופת כהונתו שיתף מנדלבליט פעולה עם אתוס הפרקליטות ומשרד היועמ"ש שתמציתו: 'אצלנו אין ומעולם לא היו שום שיקולים זרים. כל ההחלטות מתקבלות רק במקצועיות וענייניות'. מנדלבליט אימץ את הגישה הזו באופן כה עמוק, כך שגם לאחר חשיפת ההקלטות פרסם הודעה ברוח הזו, כאילו לא שמענו אותו בקולו מספר מה הייתה דעתו הברורה על הכפופים לו. מי שהוא חלק ממסך השקר הזה, שלפיו כל בכיר בכל מערכת הוא חשוד פוטנציאלי בשיקולים זרים וחוסר ענייניות חוץ מאלו שתפקידם להיות "שומרי הסף" הנקיים לעולם מכל רבב, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו.
