את תיאוריית הקונספירציה – שנראתה בזמנו הזויה – פרסמנו פה בתחילת יולי תחת כותרת המשנה – "האם המנוף שהחזיק ניצן על מנדלבליט השפיע על החלטות היועמ"ש בתיקי ראש הממשלה?". תיארנו את האופן שבו מרח שי ניצן את ההחלטה בדבר סגירת התיק של הבוס שלו – היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והחליט שלא להחליט אם לסגור את התיק מחוסר אשמה ולנקות את מנדלבליט לחלוטין, או לסגור אותו מחוסר ראיות ולהותיר עננה של חשדות מעל ראש מערך התביעה בישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אנשי הטיפול: מתקשים לעמוד בעומס שיוצר המשבר המתמשך
– מפנה מקום: שירה שפותחת את לב הקורא
– האקדוחן הרבני והקנאי שהפך את חסידות סאטמר לאגדה
הרשימה הסתיימה בדברים הבאים: "וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הקונספירציה: אין לנו פרוטוקולים של הישיבות הרגישות, ואין לנו מושג מהם השיקולים שהנחו את מקבל(י) ההחלטות. כאמור, ניצן הסביר שהוא חשש מלקבל החלטה על הבוס כשהוא בניגוד עניינים, שכן הפרקליט כפוף ליועץ. מנגד, מקורבי נתניהו טוענים שניצן הבין שיש לו קלף חזק על מנדלבליט, ובחר להמשיך להחזיק בו, אולי כדי להשפיע על שיקול דעת היועץ בהחלטה הגורלית האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה".
כן, הטענה לקונספירציה נראתה כעוד הזיה מבית היוצר של ביביסטים מושבעים. אחרי פרסום ההקלטות המטלטלות בערוץ 12 השבוע, משנת 2016, שבהן נשמעו משוחחים היועמ"ש וראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה, הכול נפתח מחדש. הנה תקציר השיחה למי שפספס:
מנדלבליט: אבל אתה מבין שהמניאק הזה (שי ניצן; י"י) לא מחליט בתיק שלי? הוא… אני… אני… לא יודע מה לעשות איתו… אין לי החלטה. על שי (ניצן). אין החלטה בתיק שלי שמאיזה עילה זה נסגר. לא מוציא החלטה. מושך, אתה יודע. יש לו זמן.
נוה: תגיד רגע…
מנדלבליט: אני מסביר לך, יש לי תיק פתוח. אני לא יודע, אני יש לי תיק מב"ד (ממתין לבירור דין). אני לא יודע. לא קיבלתי עילת סגירה… אין לי. עכשיו, ישבו חמישה שופטים, אמרו מה שאמרו, הייתי בטוח תוך שנייה הוא מעיף את זה. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע אם אני יכול לדבר איתו.
נוה: למה לא? למה אתה לא… האמת? אתה הבוס שלו.
מנדלבליט: אבל לא על זה, זה תיק אישי שלי. אתה מבין. דבר מטורף. עכשיו אני אמרתי…
נוה: אז מה, הוא מתכוון לבלות איתך חצי קדנציה ככה שלך, שהוא אה…
מנדלבליט: יכול להיות, יכול להיות. כן, יכול להחזיק אותי בגרון. לא יודע מה. לא יודע מה הוא חושב לעצמו. בסוף, בסוף בסוף אני אתפוצץ ואני אעשה לו בלאגן אימים על זה. אני לא יודע, אני… אלחץ את זה יותר.
נוה: תגיד רגע. אחרי שיש את ההחלטה של בג"ץ (שופטי בג"ץ קבעו שלא נפל רבב בהתנהגות מנדלבליט בפרשת הרפז; י"י), למה אתה מוטרד בכלל מזה? מה זה מעניין אותך?
מנדלבליט: הא… למה? כי ברישום המשטרתי אני מופיע רשום כ"מב"ד". ממתין לבירור דינו. אין לי החלטת סגירה. יש לי תיק מב"ד. לא סגרו לי את התיק… אותי זה מאוד מעניין. אני רוצה לדעת שזה גמור מחוסר אשמה. כמו שעניין אותך, אתה הגשת ערר ועררך התקבל.
מי במרכז?
את הסיפור הזה אפשר למסגר בקומפוזיציות שונות: הראשונה מסביב לשי ניצן. פרקליט המדינה לשעבר הוא הדמות הכי שנויה במחלוקת במערכת המשפט הישראלית: ידענו שבכירי מח"ש מתעבים אותו וטוענים בחדרי חדרים שהוא זרק אותם לכלבים כדי לרצות את המשטרה. ידענו שהילה גרסטל, שעמדה בראש נציבות הביקורת על הפרקליטות, סולדת ממנו ואמרה עליו "בפרקליטות יש משהו חולה, שי ניצן לא ראוי לתפקיד פרקליט המדינה". ידענו שראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בטוח עד היום שניצן רדף אותו אישית ועשה הכול כדי לתפור לו תיק. וידענו שהימין לא סולח לו עד היום על פעילותו הדורסנית בתקופת ההתנתקות. תמיד ידענו שניצן לוחמני, אמוציונלי, נהנה מאוד לעוף על עצמו, להוט לנצח ושונא להפסיד.
אבל כל אלה יכלו להתפרש כטמפרמנט אישי, מזג חם משולב במחיר בלתי נמנע שאותו נדרש לשלם מי שעומד בראש הפרקליטות, מערכת האמונה על אתוס "ייקוב הדין את ההר", מערכת שאיש אינו אוהב. ההקלטות החדשות משנות את התמונה. אם היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו מייחס כוונות רעות לניצן, איך אפשר לסמוך בדיעבד על שיקול הדעת שלו בכל ההחלטות הדרמטיות שקיבל בתקופת כהונתו?
המסגור האפשרי השני הוא סביב למנדלבליט עצמו. שופטי בג"ץ הגיעו למסקנה שנגרם לו עוול בפרשת הרפז. לא צריך להיות שופט בבג"ץ כדי להגיע למסקנה הזאת, מספיק שכל ישר. אבל ההקלטות החדשות חשפו משהו גדול הרבה יותר מהפרשה ההיא. בגיליון ראש השנה הבאנו את התייחסותו של היועץ לבעיית ניגוד העניינים המוסדי של היועמ"ש, שנגרם מכובעו הכפול כיועץ ותובע. כך כתבנו אז: "ליועץ המשפטי, לדידו של מנדלבליט, אין קושי להקים חיץ רגשי אטום והרמטי בין הדמויות שהוא משחק. התובע לא מושפע פסיכולוגית מהאינטרסים של היועץ, והיועץ לא מושפע מהתובע. תפיסת עולמו גורסת ש'צריך לסמוך על המקצועיות שלנו. בנוסף, אנחנו לא מקבלים שום החלטה לבד. המשנים מעורבים בכל הדיונים וכל השיקולים צפים בשיח שמתנהל פה'".
האומנם חיץ רגשי אטום והרמטי? האם היועץ לא הושפע מהפרקליט הלוחמני שאחז בו ב"מקומות הקדושים" ולא שחרר במשך שנים? מסבירים לנו שמנדלבליט לא קיבל את המלצות ניצן הלוחמני להעמיד את נתניהו על סעיף שוחד בכל התיקים, והחליט מה שהחליט מתוך ניתוח מקצועי טהור. ייתכן מאוד שזה נכון. אני בטוח שמנדלבליט עצמו בטוח שזה נכון. אבל ניגוד עניינים הוא לא תפיסה סובייקטיבית אלא מצב אובייקטיבי, וקו ההגנה של נתניהו קיבל השבוע בוסט מטורף. אם כולם נמצאים בניגוד עניינים והוויכוח הוא רק על העוצמה והטמפרטורה, התיק הזה נראה הרבה פחות בטוח.
האם הפרשה הזו תבשר על שינוי כיוון בתיקי נתניהו? קשה להאמין. המשפט של ראש הממשלה כבר עזב את התחנה ויצא אל הדרך. בנקודת הזמן הנוכחית הוא יקום וייפול על הראיות. מה שכן ברור הוא שהאמון הציבורי במערכות שלטון החוק ספג השבוע עוד מהלומה רצינית.
