קרובת משפחה ממודיעין עילית התקשרה אליי כדי לתנות את מצוקתה: קומץ מופרעים נטול מסכות משתולל באחד הרחובות, קומץ בלבד, אך התקשורת מתארת אותו כהתקוממות עירונית כללית נגד המערכה הלאומית במגפה. "אנחנו כועסים על כל מי שהולך פה בלי מסכה", קוננה, "צועקים לו 'רוצח', אפילו מרביצים לו, אבל אז מישהו מעביר לעיתונאים איזשהו סרטון של עימות עם המשטרה, ומייצר רושם שכל מודיעין עילית וכל החרדים מזלזלים בהנחיות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הלחץ עבד: הישיבות והאולפנות של הציונות הדתית לא ייפתחו בשבוע הבא
– מדינת ישראל צריכה לחזק את האוטונומיה של החברה החרדית
– תרגול צבאי בזמן מגפה: האם המחיר שווה את התועלת?
האמנם החרדים הם קורבנות של הכללה נוראה? נרדפים על לא עוול בכפם? חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה, ביקש השבוע לדחות ריאיון שקבענו איתו, במחאה על האיור שפרסמנו לפני שבוע בעמודנו הראשון, איור שהוקיע את ההתעקשות האדמו"רית לחגוג השנה את חגי תשרי כסדרם. העיתונאי החרדי ישראל כהן פסק בטוויטר שזהו "שער מזעזע וקריקטורה שהיא חרפה… רק לחשוב מה הייתה התגובה אם ׳המודיע׳ או ׳יתד נאמן׳ היו עושים משהו הפוך".
טוב, המודיע ויתד נאמן עושים רוב הזמן משהו הפוך. מקור ראשון לעולם לא יצליח להתחרות באיבה המסורתית של עיתוני החרדים לבני הפלוגתא שלהם, בבוז התהומי, בהשתקה. רק לפני שבועות אחדים הפיץ כהן עצמו, ללא מילת ביקורת אחת, קריקטורה מיתד נאמן שערכה השוואה כעורה בין עולמו הרוחני (העשיר) של תלמיד כיתה א' חרדי לעולמו (הנבוב) של בן גילו החילוני. כל זה אינו מתיר לעיתונות הלא־חרדית להגיב בהכללות מרושעות נגדיות, אבל בכל מה שקשור לקורונה לא נעשה לחרדים עוול נורא. הכללה מסוימת כן, עוול – ממש לא.
המחנה החרדי מחזיק בחלק גדול ממניות הסגר השני. הוא תרם לו תרומה מובהקת. הנה כמה עובדות יסוד בנדון: מיד עם הטלת הסגר הראשון באביב הורה בכיר הרבנים הליטאיים, חיים קנייבסקי, להמשיך לפתוח את מוסדות החינוך החרדיים. אחר כך חזר בו, אולם נס המרד כבר הונף. מדי ערב התכתשו מפגינים חרדים עם שוטרים בירושלים, ולא רק במאה שערים. במידה מסוימת הם הקדימו את מפגיני בלפור, ואולי אף היו מקור השראתם.
כשהמדינה נערכה בשלהי הקיץ להטיל סגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, אשר רובן (מה לעשות?) היו חרדיות, חתמו ראשי הערים החרדיות על עצומת סרבנות משותפת. "אנו מודיעים בזאת כי נפסיק את שיתוף הפעולה עם הרשויות השונות בכל הנוגע לסגר" – שיגרו אולטימטום לראש הממשלה. ביתר עילית התקוממה, ליצמן התפטר מהממשלה, דרעי איים בהתפטרות, העיתונות החרדית ליבתה את האש. ישראל כהן צייץ באמצע אלול: "יש תחושה באוויר של מהפך חרדי. יש תחושה במגזר שהפעם לא ייתנו לדרוך עליו. יש תחושה שהפעם הולכים על זה עד הסוף, כולל מרד והפגנות. רק ביממה האחרונה קמו מאות קבוצות ווטסאפ בכל הריכוזים החרדים עם התארגנויות לרגע ההחלטה על הסגר".
האם מי שבישר לאומה בחדווה על התארגנות נגד הסגר "בכל הריכוזים החרדים" רשאי להתאונן אחר כך על הכללה?
הלאה. לפי דרישת החרדים, בתי הכנסת נשארו פתוחים בראש השנה וביום הכיפורים. מעצבי דעת הקהל שלהם ומנהיגיהם לא ויתרו גם כשמספר הנשאים טיפס לכמעט עשרת אלפים. במוצאי יום הכיפורים, בעוד התקשורת מדווחת בחלחלה על תנועה חרדית המונית בין־עירונית בעיצומו של סגר, ישראל כהן שוב התרונן: "מחיל אל חיל. אלפי תלמידי ישיבות חוזרים הערב מהיכלי התורה אל בתיהם לקראת חג הסוכות". יעקב אשר התחכם והעביר בוועדת החוקה החלטה שמתירה נוכחות רבתי בסוכות שהיקף הדפנות שלהן אינו עולה על 51 אחוז.
בחג הסוכות עצמו התקיימה ברוב עם הלווייתו של האדמו"ר מפיטסבורג, חלל הקורונה, והתבשרנו על תחלואה המונית בחסידות גור. שמחת בית השואבה התלקחה בחצר בעלז ובחצרות רבות אחרות. הרב קנייבסקי, שבינתיים נדבק אף הוא בנגיף, הורה לחדש את לימודי התשב"ר באסרו חג. רק התערבות בהולה של ראש עיריית ירושלים גרמה לו להתחרט, בינתיים. ואז בא הנאום הנורא של ישראל אייכלר בכנסת, אשר העלה למדרגת קדושים את מפירי הנחיות הסגר בימים הנוראים. איש מעמיתיו לסיעה לא הסתייג מדבריו. אפילו ח"כ חרדי אשכנזי אחד, חסיד או ליטאי, לא יצא בהכרזה צלולה וחד־משמעית נגד תפילות במתחם סגור והתכתשויות עם שוטרים. כמעט כולם קיטרו למה בבלפור נמשכות ההפגנות, כאילו שאם השכן שלי אוכל חזיר, גם לי מותר.
"צריך להמשיך כפי שנהגנו עד היום והשם יעזור״, פסק הרבי מבעלז במוצאי שמחת תורה. הכרזה נגדית חריגה יצאה השבוע מפיו של גדול התורה החרדי אשר וייס. היא מוכיחה כי לא צריך להיות שונא חרדים מושבע כדי לבוא אליהם בטענה נוקבת. "בושה תכסה פנינו", כתב הרב וייס, "בכל יום ויום נפטרים לבית עולמם חולים ממחלה זו, וביניהם אדמו"רים, ראשי ישיבות, מרביצי תורה מופלגים ועמך בית ישראל, ואלפים נאנקים בכאב ובייסורים. ולא נוכל לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה".
אגב, באיור של מקור ראשון היה ייצוג חרדי במעגל הריקוד הכשר של מקפידי הנחיות הקורונה. לא כל הצדיקים חבשו שם כיפות סרוגות, ולא כל החרדים הוצגו כרשעים. שי צ'רקה שלנו בא חשבון בעיקר עם אלה שלא הקפידו, ששכחו את עקרון פיקוח נפש, שהכריזו מרד, שיישרו קו עם האנרכיסטים מבלפור. כמנהגם בקודש הם מתעטפים כעת ארשת עלבון, עלבון רטורי בעיקר. ההנהגה החרדית ואגף הדוברות שלה מתאמצים להסיח את דעת הציבור מהשבר הרעיוני הכבד שמתרגש עליהם יחד עם נגיף הקורונה שהתרגש על כולנו. הנגיף הנבזה חשף, בין השאר, את התלות העצומה של החרדים בהמשך השגרה הקהילתית במחוזותיהם, שגרה שמדינת ישראל לא יכולה עוד לספק, ודאי לא הם עצמם. זה הזמן להשתתף בצערם ובוודאי לא לשמוח לאידם. אחרי הכול, ובעצם לפני הכול, אנשים אחים אנחנו.
