ארבעה שבועות חלפו מתחילת הסגר לפני ראש-השנה, ושלושה מאז ההחמרות. רואים התקדמות. לפני הסגר עמדנו על כ-6,000 נדבקים ביממה, במגמה של עלייה אקספוננציאלית. אילו היינו ממשיכים בקצב הקודם, היינו עומדים כיום על 16,000 נדבקים חדשים ביום, ומערכת הבריאות הייתה קורסת מרוב החולים הפעילים. במקום זה הורדנו את מספר המקרים החדשים לכדי 1,500 ביום, ומספר החולים הפעילים ירד בחצי, מכ-70,000 לכ-35,000. מדובר בהבדל דרמטי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אש זרה: סיור בכפר האורנים המפוחם
– כניסה ללא אשרה, השקעה כלכלית נרחבת: השלום עם האמירויות מתממש
– דעה: עוד אחת נרצחה? פיהוק
ישנם אזורים בארץ בהם למיטב ידיעתנו אין כעת הדבקה בקהילה, כלומר ללא מאומתים חדשים ב-14 הימים האחרונים. חשוב לאפשר לאזורים הללו, כולל חלקים נרחבים בגליל כמו מעלה יוסף, הגלבוע ועמק המעיינות לפתוח מחדש ובצורה בטוחה את הפעילות החברתית והכלכלית—לאט לאט, כדי שנהיה בטוחים—ועם מגבלות על נסיעות בלתי-חיוניות, על מנת לא לייבא מקרים חדשים. ישנם גם אזורים שצפויים להגיע לאפס בעוד ימים בודדים, למשל ברנר, סח‘נין , זבולון, קרית טבעון, גזר ותמר והם יוכלו להצטרף לשכניהם הירוקים. באזורים אחרים, ייקח עוד זמן: שבוע באילת, עפולה גבעת עדה. דאלית אל-כרמל, משגב, יאנוח-ג’ת, שלומי, רמת השרון, גן רוה, נחל שורק, לכיש, רהט, טירת כרמל, עמק יזרעאל, מטה אשר, מנשה. חוף אשקלון. מבשרת ציון, ערד, דימונה. עשרה ימים בנהריה. עמק חפר, חבל מודיעין, חבל יבנה, בני שמעון, שדות נגב, אשכול, רמת נגב, ירוחם… הרשות שלכם כאן? תלחמו לשמור עליה ירוקה.
אם נקפיד על אסטרטגיה של פתיחת אזורים רק כשלא ידוע על הדבקה בקהילה בהם, אפס מקרים חדשים במשך שבועיים, אזי בתוך זמן קצר, שבועות אחדים, נוכל לחזור לחיינו, לכלכלה, למערכת החינוך, ולפעילות התרבותית, ללא פחד וכמעט ללא מגבלות קורונה בכל הארץ.
תידרש ערנות מתמדת. לאורך ההיסטוריה שלנו, נדרשנו לפתח תשתיות לתגובות מהירות לפיגועי טרור, אשר נשענות על ערנות ציבורית וביקורת גבולות. נגיף הקורונה דורש גישה דומה של הקפדה. עוד תידרש ערנות בתוך קהילות ובפרט ביחס לגבולות בין האזורים הירוקים והלא ירוקים על מנת למנוע התפרצויות נוספות, בדומה לגישתנו במלחמה בטרור.
באשר לדוגלים בפתיחת בתי הספר או כל דבר אחר על פי סקטור ולא על פי אזורים גיאוגרפיים המתנקים מקורונה, עלינו ללמוד מניסיוננו ומהניסיון של מדינות אחרות (כולל סין, אוסטרליה, ניו זילנד, וויאטנם ורבות אחרות), הכישלונות וההצלחות כאחד. בחודש מאי בישראל, הגענו למצב שבכל יום, היו מקרים חדשים בודדים בכל ארץ. לא היו הדבקות מצפון לחדרה ומדרום לירושלים. אילו היינו משתמשים באותה תקופה באסטרטגיה של פתיחה על בסיס אזורים גיאוגרפיים ירוקים, במקום לפתוח בתי ספר ומסעדות בבת אחת, האזורים הללו לא היו סובלים מההשלכות ההרסניות של הפתיחה, וייתכן שאזורים אחרים, ואולי אפילו כל הארץ, כבר היו נקיים לגמרי מנגיף הקורונה.
ההישגים של השבועות האחרונים מלמדים כי ניתן לעצור את התפשטות נגיף הקורונה בארץ ואף לחסלו. הסקפטיים כבר לא יכולים לשכנע אותנו כי אין זה המצב. הכוח לעצור את ההתפשטות נמצא בידיים שלנו, כאזרחים פרטיים וכקהילות. הממשלה כבר תבוא בעקבותינו.
פרופ' יניר בר-ים הוא נשיא מכון ניו-אינגלנד למערכות מורכבות ומוביל פרויקט endcoronavirus.org העולמי
