הטוויטר, דווקא בגלל אופיו המהיר, החד והמקצר במילים, משמש את העיתונאים הרבים שנמצאים בו לראות בפיד סוג של פח האשפה של הסיפורים שהם מקבלים. אם עיתונאי מקבל סיפור שלא ראוי להיכתב בדפי העיתון ו/או אין ממש הוכחות שיעברו את משוכת העריכה במערכת, מנסח העיתונאי את הסיפור, מסייג במקצת כדי להימנע מתביעה דיבה, ומצייץ. לפעמים ציוץ כזה מעורר שיח יותר מסיפורים גדולים וחשובים בהרבה ולפעמים הוא זוכה להתעלמות כראוי לו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: החרדים ואנחנו – כמה זה עולה לנו?
– בעזה מאותתים לישראל: השקט עומד להסתיים
– עתירה לבג"ץ: לכנס את הוועדה שתבטל פטורי דת מצה"ל
הנה מספר דוגמאות של ציוצים, רק מהשבוע שבאמת היו ראויים להיות מושלכים לפח האשפה הקרוב אבל למי שצייץ אותם היה קשה להתאפק.
הנה הפובליצסט הבכיר של מעריב, בן כספית שבמקרה של נתניהו קשה לו להתאפק ולשמור על רמה:
רוב המגיבים העירו לו שמדובר בעיתונאית הידועה של CNN קוני צ'אנג אבל למה להרוס גיחוך דבילי על חשבון נתניהו בשביל עובדות, או לפחות בדיקות עובדות. בשביל זה יש עיתון (נניח). מה שבאמת מדהים זה שגם בן כספית עצמו מודה שזו כנראה לא אשתו לשעבר של נתניהו. גם זה לא גרם לו לוותר על הדאחקה ההו כל כך מצחיקה.
רוצים יותר נמוך? אורי משגב, עיתונאי בהארץ, בסקופ שיביא לו את הפוליצר הבא או לפחות את סוקולוב. כי משגב לא עיתונאי שמתעסק בקקי. הוא מתעסק בפיפי.
הציוץ אומנם נמחק מאוחר יותר אבל לא ברור למה. זה באמת תחקיר שהיה ראוי לכל פרס.
עוד ציוץ שנמחק, הוא של לא אחרת מהדס שטייף. כתבת הפלילים הותיקה של גלי צה"ל זכתה השבוע לתוכנית שלמה של "המקור" שדנה ברמה האתית ובסגנון העבודה שלה שנאמר בעדינות, לא מהמשובחים. שטייף שכבר מכירה את בתי המשפט גם מהצד של הנאשמת בהוצאת דיבה כנראה למדה את הלקח ומחקה את הציוץ הזה:
אבל שטייף לא יכולה סתם למחוק. מיד אחר כך צייצה את הציוץ הזה:
חיים לוינסון מהארץ זיהה שברכתו של יאיר נתניהו לאביו לכבוד יום הולדתו ה-71 שחל השבוע דומה במדויק לברכת יום ההולדת שצייץ לכבודו בשנה שעברה ביום ההולדת ה-70. מה נגיד? עד 120.
התקנון הוא רק המלצה
כמו בני גנץ ואורלי לוי שהיו המשיחים החדשים של השמאל וחטפו את כל הביזיונות האפשריים רק בגלל שהצטרפו לממשלה של נתניהו, כמו גדי טאוב או עירית לינור שהיו אינטלקטואלים ושנונים עד שהבינו שאוסלו זה אולי לא הפתרון המושלם לסכסוך והפכו לקופים. כמו אריק שרון שהפך מרוצח המונים לסבא חביב רק בגלל שזרק מתנחלים מהבית שלהם. השמאל הליברלי לא מסוגל להעריך או להקשיב לאף אחד שחושב קצת אחרת ממנו.
טוב, תגידו לי, האנשים שינו את דעתם, בשמאל אנשים נאמנים לדרך ולא למי שמייצג אותה. אם שרון או גנץ התהפכו אז גם לשמאלנים מותר. זו הייתה יכולה להיות יופי של תשובה, אלא שהבעיה היא שגם דקדקנות בתקנון הכנסת או מנהגי הכנסת הוא עניין של פוזיציה.
אתמול (ד') התקיימה הצבעה על הקמת וועדת חקירה לבדיקת רכש הצוללות על פי הצעתה של ח"כ תמר זנדברג. ההחלטה עברה ברוב קולות. הקואליציה טענה שההצבעה התנהלה בניגוד לתקנון, האופוזיציה טענה שלא הייתה שום בעיה. עד שהיועצת המשפטית של הכנסת גיבתה את החלטתו של יו"ר הכנסת, יריב לוין לערוך הצבעה חוזרת למרבה הבעסה של חברי האופוזיציה.
מי שהיה בטוויטר באותם רגעים היה בטוח שפרצה מלחמת גוג ומגוג וסוף העולם והדמוקרטיה בעלת 50 הנשמות שוב נפחה את נשמתה. אני ממש לא מתכוון להיכנס לפרטי הפרטים של התקנון ולברר מי צודק רק להציג (שוב) איך עד כמה הכל מחורפן.
ככה זה היה במליאה:
תקשיבו טוב טוב לפני שאתם מוזנים מתעמולת השמאל.
שומעים בווידיאו שמבקשים מסגן היו"ר מנסור עבאס הצבעה שמית והוא בבת צחוק מתעלם ומכריז: "אתם יכולים להצביע".
אז מי גנב פה הצבעה, אה??? pic.twitter.com/9ljy5uCpuC
— נחי זאבי (@nachi_z9) October 21, 2020
הכתבת המדינית של הארץ, נועה לנדאו לא חסכה בתחזיות אימה:
גם חברי מרצ לא חסכו מהציבור את נבואות הזעם:
ולמה אני אומר שהכל פוזיציה? כי רק לפני חצי שנה בג"ץ קבע בניגוד לתקנון כי יו"ר הכנסת דאז חייב לכנס את הכנסת כדי לבחור יו"ר חדש. כי רק לפני חודשיים עתרה התנועה לאיכות השלטון לבטל הצבעה של הכנסת לנציגיה בוועדה לבחירת שופטים כי לא נבחר נציג מהאופוזיציה. וזה עוד לפני שדיברנו על ההפגנות בבלפור שמתקיימות בגלל ש"נתניהו צריך ללכת הביתה כי יש לו כתב אישום", תוך התעלמות מוחלטת שזה בניגוד גמור לחוק הקיים בישראל, שחור על גבי לבן.
רוצה לומר, בשביל השמאל בישראל תקנון הכנסת הוא כמו משחת בן גיי לכאבי שרירים: משתמשים רק אם חייבים אפילו שזה מסריח לקילומטרים.
והנה מקבץ מימין שדי לעג לזעקות השבר והפלפולים בתקנון, משל היו אברכים בישיבת "מיר" המדקדקים בלשון הגמרא:
וגם הצעה קונקרטית מחברנו למערכת אוריה קניג:
רוצים עוד דוגמה מאותו אירוע לפוזיציה?
זוכרים שהשמאל מגן על שומרי הסף, להלן היועצים המשפטיים, שלא נותנים לנבחרי הציבור לעשות ככל העולה על רוחם ונחשבים לסיירת של השמירה על הדמוקרטיה? מעשה שטן, ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת החליטה בחוות דעת לאשר את קביעתו של יריב לוין לערוך הצבעה חוזרת. נחשו מי קרע אותה לגזרים?
ראש וראשון, מי אם לא הכתב המשפטי של חדשות 13:
והנה סיכום של עו"ד שמחה רוטמן והייאוש שאחז אותו לאחר מספר דיונים עם אנשי רל"ב (רק לא ביבי):
משהו קטן וטוב
אם אתם עדיין לא מכירים את יוני שרון מתנחל מכפר אלדד שגדל בבית אל ואימץ לעצמו דמות רשת בשם אַבּוּ טַבְּלֶה, קבלו את הסרטון הבא:
קיבלתי אישור בלעדי לתת לכם את אבו טבלה כאן בטוויטר בסרטון על מחאת האמנים
אל תפספסו https://t.co/uUluADli1Y pic.twitter.com/jbgWdWUpvC
— אלחנן גרונר (@elchangr) October 19, 2020
