אריק איינשטיין ז"ל, אולי הזמר האהוב ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית, הוציא 36 אלבומי סולו לאורך יותר מארבעים שנות קריירה כשרובם אינם אלבומי סולו קלאסיים. בכל פעם שאריק עבד על אלבום חדש הוא היה בוחר מוזיקאי מרכזי אחד שתפקידו היה להלחין ולעבד את השירים. אותו מוזיקאי קיבל קרדיט על האלבום ושמו הופיע לצידו של אריק איינשטיין כשווה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– משפחה אחת: קליפ חדש יאחד את העולם במאבק בקורונה
– הדרך ליציאה מהמשבר הכלכלי עוברת דרך הכשרות מקצועיות
– הריחוק החברתי: אומנות השנאה והאהבה האנושית
שלום חנוך היה הראשון לעבוד עם אריק בשיטה הזו כשהוציאו יחד את האלבום "שבלול" ב-1970. אחריו זכו לעבוד איתו שם-טוב לוי, יוני רכטר, יצחק קלפטר ועוד כשהאחרון הוא גיא בוקאטי שהוציא עם אריק את האלבום "כל הטוב שבעולם" ב-2007.
ב-1971 עבדו אריק ומיקי גבריאלוב על האלבום "בדשא אצל אביגדור" שהכיל חלק מהקלאסיקות הנצחיות של אריק איינשטיין כמו "אני ואתה" "קפה טורקי" ו"שוב לא שקט". אחד משירי מהאלבום מתכתב מפורשות עם פרשת השבוע שלנו, פרשת נח.
היא תבוא – אריק איינשטיין
"אם כיסה ענן גבוה את השמש הטובה.
אז אחלום על נח בתיבה.
על יונה קטנה עיקשת, החותרת אל החוף,
עם עלה הזית הרטוב.
קו, קו, קו, היא תבוא.
עם עלה של זית, היא תבוא..."
(מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: מיקי גבריאלוב)
היונה עם עלה הזית היא אחד מסמלי השלום המוכרים ביותר. צבעה הלבן והבוהק של היונה נקשר עם שלווה והרמוניה ועץ הזית נחשב לסמל של הגנה מאויבים עוד מימי יוון העתיקה.
רוטבליט, גבריאלוב ואריק איינשטיין כתבו כבר בתחילת שנות השבעים, לפני מלחמת יום כיפור, שיר מבויש ורגוע שחולם בשקט על בואה של יונת השלום. זה לא שיר מחאה אמיץ ורעשני, זהו שיר קטן ונעים שקושר את כולנו יחד בחלום הרחוק ש"היא תבוא".
בפרשה שלנו, כשהיונה שבה אל נוח עם עלה הזית בפיה, הוא יודע מייד שהמים ירדו ושהמסע המטלטל קרוב לסיומו. "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ח' י"א).
אבל צריך לשים לב שכשהיונה הגיע ה'שלום' עדיין לא הגיע, ונח ובניו נשארו בתיבה עוד חודשים ארוכים עד שהארץ יבשה. היונה לא מסמלת את בוא השלום, היונה רק מסמלת את האור בקצה המנהרה, את התקווה. את השלום תסמל הקשת בענן שתופיע רק אחרי היציאה מהתיבה, כשהאל מבטיח שלא יהיה עוד מבול.
כשאריק שר ליונה שתבוא הוא עוד לא חולם על בוא השלום. הרי ב-1971 ישראל הייתה מוקפת אויבים מכל עבר וברור היה לכולם, בכל צד של המפה הפוליטית, שאין אופציה לשלום אמיתי. בכל זאת, בשיר 'היא תבוא', אריק מקווה שיגיע היום ותגיע היונה. הוא מקווה שתהיה לנו תקווה לשלום ואז נוכל לחלום באמת על השלום האמיתי שיגיע במהרה.
במציאות שלנו אין עדיין יונה ובוודאי שאין קשת, אבל בין אם אתם חושבים שהיונה כבר הגיעה ואתם כבר חולמים על 'קשת' ובין אם לא, אתם לא יכולים להישאר אדישים לאופטימיות המקסימה של אריק איינשטיין.
"קו קו קו היא תבוא…"
שבת שלום!
לתגובות: e.y.samuel@gmail.com
