היום לפני שנה למניינם, 23 באוקטובר 2019, הטיל נשיא המדינה על יו"ר כחול לבן בני גנץ את מלאכת הרכבת הממשלה. גנץ כשל בביצוע המשימה, הכנסת התפזרה, והבחירות הוקדמו. עם ישראל הלך לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה, ושוב לא השכיל להגיע לכלל הכרעה. דווקא מנהיגיו השכילו סוף־סוף. חלקם לפחות. גנץ נפרד מיאיר לפיד וממשה יעלון, שבניגוד לכל התחייבויותיהם זממו להקים ממשלת מיעוט בעזרת מפלגה עוכרת ישראל, וחבר לבנימין נתניהו.
כחול לבן נקרעה לגזרים. השמאלנים זעמו להשחית על מנהיגם עד לפני שעה קלה, וקראו לו "בוגד" (מילת הסתה נוראה כשהימין משמיע אותה), אולם רוב הציבור היה בעד. סקרי דעת קהל הצביעו על תמיכה סוחפת בממשלה הרוטציונית החדשה. אחרי מערכת בחירות בת שנה וחצי והתפרצות מגפה נוראה, נפשו של עם ישראל יצאה ליציבות פוליטית, לתקציב מסודר ולפיוס לאומי.
האם נתניהו התכוון לכבד את הסכם הרוטציה? ובכן, בלשון המעטה, הוא בוודאי לא גמר אומר לכבד. מצד שני, קשה להאמין שכבר במעמד הצגת ממשלתו החדשה ב־17 במאי שורטטה במוחו מפת יציאה מדויקת מההסכם. כמו במשל הידוע של דרויאנוב פיעמה בו תקווה שבינתיים הכלב ימות, או הפריץ ימות, ולא תהיה לו מניעה להמשיך להתגורר בבלפור גם אחרי 17 בנובמבר 2021.
אגב, במשל המקורי כולם נשארים בחיים, גם הכלב וגם הפריץ, אך היהודי מוצא פטנט אחר כדי לשרוד. בנמשל שלנו אין עוד צורך בפטנט. גנץ ומפלגתו עשו כל מאמץ כדי להמאיס את ממשלת האחדות אפילו על אוהדיה הנלהבים. מהרגע הראשון בקואליציה הם התנהלו כמו אופוזיציה. רוב הזמן התאמצו לייצר רושם של צדיקים בסדום, נציגי כוחות האור בממשלת החושך.
אבי ניסנקורן התמקד במאמצי חקיקה למען מפגיני בלפור. מיומו הראשון בצלאח א־דין הפך את משרד המשפטים למצודת חקרא חדשה בלב ירושלים, מבצר מרידה בראש ממשלתו. גבי אשכנזי חתר לאור יום תחת אושיות מיזם הריבונות. סיעת כחול לבן בכנסת הפרה את המשמעת הקואליציונית והצביעה בעד איסור טיפולי המרה. גנץ לא מנע מאנשיו להשתלח חדשות לבקרים בנתניהו ובליכוד. הביקורת משמאל על רפיסותו הניעה אותו להוכיח שהוא גבר־גבר, ולייצר קולות של התקוממות. יותר משניסה להיאבק בקורונה ולדאוג להעברת תקציב, דאג לדימויו מול אלה שממילא לא יצביעו לו עוד לעולם. כך התדרדרה התמיכה הציבורית בקואליציית האחדות, והרעיון המוטרף של בחירות רביעיות צבר תמיכה. אם נתניהו יפרק בקרוב את הממשלה, ולו גם בתירוץ שקוף עד כדי גיחוך, הוא לא ייתפס כנוכל אלא כווטרינר שהמית בעל חיים חולה מתוך רחמים. שמאל וימין כאחד ינשמו לרווחה.
האמתלה הרשמית לפירוק החבילה תהיה עניין התקציב. נתניהו ימשיך להתעקש על תקציב ל־2020 בלבד, ממניעים בלתי תקציביים לחלוטין. מיקי זוהר הודה בכך מפורשות השבוע. צמרת הליכוד מוכנה להקריב את עתיד המשק למען עתידה שלה. גם צמרת כחול לבן. גנץ והניסנקורנים תובעים העברת תקציב מיידית גם ל־2021, בעיקר כדי לממש את הסיכוי האחרון לרוטציה. אילו באמת גרסו שישראל מעל הכול, היו נושכים שפתיים, תומכים בהעברה מהירה של תקציב 2020 לפחות, ורק אחר כך מתפנים לטפל בתקציב 2021. אבל אצלם הרוטציה לפני הכול. לכן אנחנו מתקרבים במהירות להכרזה על בחירות.
לפי הסקרים הימין ינצח הפעם בגדול, אך במצב האפידמיולוגי העכשווי לא כדאי לו לסמוך עליהם. מאות אלפי המובטלים שבינינו, מוכי הדאגה והתסכול, עשויים לגרום להפתעות מרעישות או לפחות להנצחת התיקו בין ימין לשמאל. עד סוף החורף תסגור מדינת ישראל שלוש שנים תמימות בלי תקציב, וכשנתיים וחצי בלי ממשלה נורמלית. גם אם יימצא בינתיים חיסון לקורונה, שום מכון ביולוגי לא יוכל לחסן אותה מפני עצמה.
