יום שני, אפריל 21, 2025 | כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user
צילום: אריק סולטן

צביקה קליין

כתב לענייני העולם היהודי, עלייה וקליטה. מתעד יותר מעשור את הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בעקבות עבודתו זכה בשני פרסי עיתונות, ואף הפך לפרשן בכלי תקשורת מובילים

גם אם תמשיכו לצייץ נגדי: אני בעד מנגנון היוועצות עם יהודי התפוצות

ממה אתם מפחדים? הקשר עם יהדות התפוצות כבר לא מה שהיה פעם. קולות שמעולם לא באו לידי ביטוי מתמודדים על מקום בקונגרס הציוני. בכל מקום בעולם רוצים לשמוע את הקול הישראלי. אני בעד שגם אנחנו נתחיל להקשיב להם

כבר שנים שאני חולם על הקמה של מנגנון כזה שיעניק ליהודי העולם להשמיע את קולם כאן בישראל. היו וישנם כל-כך הרבה רעיונות למנגנונים שכאלה: חברי כנסת שייצגו את ה"תפוצה" כפי שיש בצרפת (אם כי בצרפת מי שמצביע לאותם חברי פרלמנט הם אזרחי שהיגרו – לא בני ובנות דת מסוימת) או אפילו מעין חברי כנסת ייצוגיים – שלא יוכלו להצביע, אבל כן לעמוד על דוכן הנואמים ולהשמיע קול.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
במשרד התפוצות שואפים להקמת "משרד חינוך יהודי-עולמי"
עוצר לילי, איסור ביקורים ומגבלות תנועה: אירופה בדרך לסגר שני
טרגדיה או סיפור גבורה: דמותו של רב יוסף בר חייא

הכנסת ה-23 התברכה בהרבה חברות וחברי כנסת שמחוברים לנושא התפוצות והחיבור עם יהודי העולם – בין בגישה של קשר והכרה בחיים שם ובין אם גישה של עידוד עלייה – וזה נפלא. ח"כ מיכל קוטלר וונש ביקשה להקים ועדת משנה שתעסוק בקשר עם העם היהודי, וח"כ תהלה פרידמן קידמה הצעת חוק פרטית להקמת "מנגנון היוועצות" עם יהודי העולם לפני קבלת החלטות מהותיות שיכולות להשפיע עליהם. ישנו גם ח"כ יוסי טייב מש"ס שעלה מצרפת, ופועל למען היהודים מאותה מדינה. לא אמשיך ברשימה  אך בקרב ראשי הוועדות והשרים, המצב כיום טוב משהיה אי פעם.

ביום שישי הצלחתי לעורר את זעמם של ישראלים רבים בבועת הטוויטר, כאשר צייצתי על כך ששרת התפוצות עומר ינקלביץ' מתכוונת לאמץ את בסיס הצעתה של ח"כ פרידמן ולקדם את הרעיון כהצעת חוק ממשלתית, דבר שיקל על קידומו. מה המשמעות? פרידמן הסבירה בפייסבוק: "הרעיון פשוט: כאשר ממשלת ישראל מקבלת החלטה שיש לה השלכה ישירה על יהדות העולם, היא חייבת לשמוע את עמדותיהם בנושא. לא לקבל, לשמוע. למה? כי ההוגנות וגם היעילות מחייבת לא לקבל החלטה שמשפיעה על ציבור מסוים בלי להבין לפחות מהי אותה השפעה ומה משמעותה".

על פי הרעיון המתגבש, ועדת השרים לענייני חקיקה "להביא חוות דעת של נציגים מיהדות התפוצות" כאשר מתקיים דיון "בהליכי חקיקה המשפיעים על חייהם וזהותם של כל חלקי העם היהודי".

"זה הזמן למסד את השיח בין ממשלת ישראל ליהדות העולם" צוטטה ינקלביץ' בהודעה לעיתונות באנגלית, שלא פורסמה בעברית, ויש לכך סיבה טובה. "העולם היהודי ראוי לקול במדינה היהודית. הצעת החוק הזו היא צעד של חזון, המניע את היחסים בין מדינת ישראל ויהדות העולם". הסיבה לכך שההודעה לא נשלחה בעברית היא הרגישות לאופן בו צעד כזה ייתפס בישראל.

צייצתי על כך בקצרה ביום שישי, מבלי להיכנס לפרטים, והתגובות היו שליליות בצורה כמעט מוחלטת. "אני גאה בשתי נציגות הציבור הנמרצות שבשעה כל-כך קשה לעם ישראל הצליחו ליצור כזו אחדות וקונצנזוס בין שמאל וימין בפיד שלי. אמנם קונצנזוס נגדן, אבל גם זה משהו" כתב עיתונאי גלובס גדעון דוקוב מימין. העיתונאית שמרית מאיר הגיבה שמדובר ב"כשל בסיסי ועמוק בהבנת המושג אזרחות". ראש המוסד לשעבר דני יתום הוסיף אף הוא "כשרצון טוב מונע על ידי בורות מוחלטת". איש התקשורת הימני ינון מגל עקץ "באמת חסרות פה עוד כמה דעות של יהודים" ועיתונאי הארץ חיים לוינסון הצטרף למסיבה "תסגרו כבר את המשרד הזה".

מי שעוד מקדם את העניין הם אנשי קבוצת ראות, הכוללת גם מכון מחקר. סמנכ"לית ראות נעמה קלר הסבירה ש"הצורך במנגנון כזה הוא אינטרס ישראלי. הצורך עולה במיוחד השנה לנוכח המורכבות העולה ביחסי ישראל והעם היהודי, הסביבה הפוליטית הטעונה בישראל ובארה"ב, ולאור המשבר הגלובלי הבריאותי והכלכלי, שדוחף כל קהילה לעסוק רק בעניינה הפנימיים".

הדעה הלא פופולארית לא תפתיע את מי שעוקב אחרי כתיבתי כאן כבר כעשור: אני כל כך בעד, ומבין גם את הקולות המתנגדים, ובכל זאת אם הייתי צריך להצביע על כך במליאת הכנסת, הייתי מצביע בעד. תראו את תוצאות הבחירות לקונגרס הציוני העולמי האחרון, ותבינו שהדמוגרפיה היהודית משתנית: לראשונה היה כאן רוב לקואליציה ימנית – זאת בעקבות הצבעה חרדית והגדלת כוח מפלגות הימין בישראל.

גם עמיתי במקור ראשון, אלחנן שפייזר, מתנגד למנגנון, מימין. הוא כתב היום ש"בין המילים הדביקות מסתתרת כוונה צינית לשנות את מאזן הכוחות החברתיים בארץ, להעניק כוח גדול יותר לזרמים ליברליים בחו"ל על חשבון האורתודוקסיה הכבדה בארץ".

ואני אומר לחבריי מהימין, שחוששים מהשתלטות עוינת של יהודים פרוגרסיביים: במקום להתנגד למנגנון שכזה, תדאגו שהמחוקקים, יגרמו לכך שהדעות יהיו מגוונות: שלא נשמע רק את עמדותיהם של היהדות הפרוגריסיבית, אלא אף את הקהילה החרדית או היהודים שבכלל תומכים בטראמפ. אם המנגנון ישקף רק את היהדות הפרוגריסיבית, גם אני לא אתמוך בו, אך הגורמים המקדמים את החוק, הם דווקא אורתודוקסיים.

כנס לחיזוק יחסי ישראל ויהדות התפוצות בבית הנשיא. צילום: מארק ניימן, לע"מ

ממה אתם מפחדים? אף אחד מהיוזמים והפועלים למען המנגנון לא מבקש להעניק כאן כוח ממשי כלשהו. אף אחד לא חושב שיהודי התפוצות חכמים יותר מאיתנו. יתרה מכך, אנחנו גם לא מבקשים מהם "אישור" לצעדים שלנו. אנחנו בסך הכל נאפשר להם להשמיע את קולם.

נתן שרנסקי סיפר לי לפני מספר חודשים על ההקמה של "תגלית", מיזם שכמעט כולם התנגדו לו, וכיום הוא קונצנזוס: "שר האוצר יעקב נאמן ז"ל, שהיה איש טוב וחשוב, אמר לי 'נתן, אתה משוגע?'. מבחינתו זה היה צעד אנטי־ציוני. רוב השרים לא רצו להגיב בכלל, זה לא היה נושא פופולרי" אמר שרנסקי ונימק "הם הסבירו לי: 'האנשים האלה לא מצביעים לנו, ויש לנו צרכים משלנו'. היה בממשלה אחד שלא דחה את זה, והוא היה במקרה ראש הממשלה (נתניהו צ.ק.)".

האם החוק הזה יעבור? רוב הסיכויים שלא, בטח בתקופה כה מאתגרת. אבל מה זה אומר עלינו שאנחנו לא מוכנים בסך הכל להקשיב לאחינו ואחיותנו מעבר לים? אוסיף שבכל כנס יהודי, או במנגנונים הרשמיים של הקהילות, תמיד מנסים להשמיע את הקול הישראלי. להבין אותנו. האם זה תמיד משקף במדויק את דעת הקהל הישראלית? לא תמיד, אבל לפחות נעשה ניסיון משלהם לשמוע ולהבין אותנו. כעת זו ההזדמנות שלנו, לשמוע ולהבין אותם. אז תתקפו אותי כמה שתרצו, תסקלו אותי באבנים וציוצים – את אחיי אנוכי מבקש.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.