העובדה שריח הבחירות באוויר כבר די הרבה זמן, עוד לפני ריחות הסתיו שמתפזרים בארץ, מלמדת שרוב האזרחים כבר חסרי סבלנות. הם רוצים ללכת לקלפי, יהיו השלכות הקורונה אשר יהיו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך המילים של המנהיגים הערבים הופכות לדם יהודי
– האם הרב סולובייצ'יק יצא להגנת הרב מאיר כהנא?
– הסכמי ישראל והאמירויות שווים 2 מיליארד דולר לפחות
על דבר אחד מסכימים רבים: יציאה לבחירות עכשיו מיטיבה בעיקר עם שניים שהולכים ראש בראש, ראש הממשלה נתניהו וראש ימינה נפתלי בנט. רן ברץ היטיב לתאר בטורו האחרון את המלכוד בו נמצא האחרון מול ההתייצבות של ימינה כחלופה שלטונית מימין לליכוד: בנט גורף קולות פריכים של מאוכזבי נתניהו וגנץ שנרתעים מערכי הימין הדתי האידיאולוגי, מצביעי האיחוד הלאומי ונוטשי ספינת הדגל "הבית היהודי" בעקבות אירועי שנת הבחירות האחרונה.
הקולות שקוראים להיפרדות הפאוור-קאפל החדש בנט-סמוטריץ', "נפתלאל" אם נתאים עצמנו תרבותית, עולים כבר כעת כבכל מערכת בחירות. "החיבור הפוליטי לסמוטריץ' והאיחוד הלאומי צריך להיגמר, בצער רב ומתוך הערכה גדולה" כתב השבת אריאל שנבל ואין לי אלא להעמיד אותו על טעותו.
אבל לפני כן, נסכים על משהו: ימינה צריכה לזהות את מלחמת הבחירות שעוד תגיע, ולא להפסיד שוב את המלחמה הקודמת. הפעם זו לא תהיה מלחמה מגזרית, פנים ציונות דתית. זו תהיה מלחמה על צביון שלטון הימין שיצמח הודות למשבר הקורונה.
שנבל טוען ש"איחודים בפוליטיקה אינם מטרה אלא אמצעי". זו בדיוק הסיבה שימינה צריכה להמשיך בקונסטלציה הנוכחית גם לבחירות הבאות. המספר הדו ספרתי עליו היא מתייצבת בסקרים הוא לא "בגלל" בנט, הוא "למרות" סמוטריץ'. שני הפוליטיקאים המוכשרים שצמחו מתוך הציונות הדתית רואים עין בעין בהרבה עניינים אך רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב בענייני דת ומדינה, ולמרות זאת המספרים מוכיחים את עצמם. נאומי סמוטריץ' במליאה שמתובלים בהתפלפלות בית מדרשית, והערכים החרד"ליים שהוא אינו מתנצל עליהם מקהים רק במקצת את הפוטנציאל הפוליטי של רשימה שכזו בראשות בנט. אם הציונות הדתית תקבל בסלחנות אימוץ קולות המרכז וחלקים מהשמאל כאמצעי להגיע לשלטון, אזי קולות הימין-מרכז הפריכים וגם קולות השמאל יאמצו בסלחנות את סמוטריץ' וערכי הדת ומדינה שמייצג, שאינם מתיישבים עם השקפת עולמם. מדוע? משום שלנגד עיניהם מטרה אחת והיא להוציא את נתניהו מהמעון ברחוב בלפור.
בשבתי במאהל המחאה לא פעם, הודו באזניי מצביעי כחול לבן והעבודה שאם הדרך היחידה לסיים את שלטון נתניהו היא בקלפי, בנט מסתמן כאופציה הטובה ביותר. לא לפיד. אם נתניהו "שונא" את בנט ואת שקד, הם התחלופה הטובה ביותר כמי שרוו מנחת זרועו הפוליטית כמו שאף אחד לא רווה. מה גם שהשניים מציגים קבלות במלחמה הכלכלית של הקורונה בפעילות שטח אינטנסיבית. צירוף סמוטריץ' למשוואה על יכולותיו הפרלמנטריות שמביאות מפלגה בת חמישה מנדטים להביך את הקואליציה מחזקות את האלטרנטיבה שבה תומכים אותם קולות פריכים. הוצאת דמויות פוליטיות מהבוידעם כמו רמון, חולדאי, לבני, קולט אביטל, מצנע ועוד – לא רלוונטית למוחים בבלפור שמבקשים דם חדש ורענן.
השלישייה הזו עובדת מצויין יחד. הם גם לא נרתעים מלאתגר אחד את השני. שני הנתונים הללו בצירוף מטרה שהם כבר לא מפחדים להעלות אותה על דל שפתם – להתייצב מול הליכוד כחלופה שלטונית, יכולה להוכיח את עצמה ואף מעבר. עקב אכילס בענייני "דת ומדינה" יכול להיפתר והוא מצריך לא מעט דיונים, וויתורים והסכמות משני הצדדים. נדמה שהזמן לזה הוא דווקא עכשיו, כשהקולות שתומכים בימינה בסקרים מוכנים לכאלה. זה הזמן לשים הכל על השולחן – להט"ב, שמירת שבת במרחב הציבורי, נישואים אזרחיים, גיור. להגדיר גבולות גזרה ולאפשר חופש ביטוי וחופש ביקורת תוך הפגנת אחדות. גם אם חושבים אחרת, יכולים להסכים על דברים אחרים וללכת יחד. אחר כך, כשינוחו על זרי הדפנה אם בממשלת נתניהו, אם בקואליציה ואם באופוזיציה שעת הכושר הזו תחלוף ויחלו שוב הוויכוחים המגזריים והמעייפים.
המבחן של ימינה יהיה האם יצליחו להמשיך ולקבע בדעת הקהל שמדובר במפלגה שהדעות בה שונות, הערכים בהם מאמינים חבריה אינם פשוטים לעיכול למי מהצדדים, אך הם לא מתכוונים להתנצל על כך. ממש כשם שבנט שנהנה מתמיכה ציבורית רחבה וחוצת מגזרים הצליח להשיג זאת למרות שהתקבע כאיש ימין מובהק שתומך בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. כל גמגום נוסף, יביא לירידה בסקרים ובתמיכה הציבורית ממנה נהנית המפלגה. איך אמר פעם מישהו? מפסיקים להתנצל.
