מומחים שונים טוענים כי ישראל צפויה להיקלע לסגר שלישי. לפי תחזית קודרת זו המוני עובדים ששבו לעבוד כרגיל במקום עבודתם, צפויים לשוב אי שם במהלך החורף לעבוד מהבית. בין אם הערכה זו תתממש חלילה או שלא, צמד המילים "עבודה מהבית" ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מתיאור אופי העבודה של רבים מאיתנו – גם לאחר הקורונה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מפסיקים להתנצל: החיבור בין בנט לסמוטריץ' יביא להישגים
מהתורה הגואלת לפסגת האקדמיה: סיפורו של פרופ' מיכאל צבי נהוראי
העולם על פי ביידן: כך יתנהל המועמד הדמוקרטי אם ינצח
בתקופת טרום-הקורונה רק אחוזים בודדים מהחברות וארגונים אפשרו לעובדים לעבוד מהבית. הממוצע של המועסקים באיחוד האירופאי העובדים בצורה חלקית או מלאה מרחוק ב-2018 התקרב ל-15 אחוזים בלבד (נתוני Eurostat). כיום בעיצומה של מגפה עולמית, לא נותרה ברירה לארגונים ולחברות הנאבקים על הישרדותם במשבר הכלכלי, לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק. ולראיה מספר המועסקים שעברו לעבודה מרחוק כתוצאה מהמגפה באיחוד האירופאי הגיע לכ-40 אחוזים (Eurostat אפריל 2020). ולכן כיום, בין 5 ל-6 מועסקים מתוך 10 עובדים מרחוק.
עבודה מהבית יכולה לפגוע ברווחתם של העובדים
סקר שהוביל משרד האוצר (2020) מצביע על שביעות רצון גבוהה מצד המעסיקים במגזר הציבורי (מעל 80 אחוזים) מהמעבר לעבודה מהבית בתחילת משבר הקורונה. מעבר לשביעות הרצון הסובייקטיבי, מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2015, מראה שהמעסיקים מרוויחים מעליה בפרודוקטיביות, ירידה בעקיף היעדרות, חסכון בהוצאות משרדיות וחסכון בהוצאות על העובדים כמו נסיעות וביגוד. ולכן, להערכתי בין 30 אחוזים ל-40 אחוזים מהמגזר פרטי וגם מהמגזר הציבורי יאמצו שיטה זו גם לאחר המשבר.
אבל מה קורה מנקודת מבטם של העובדים? אותו סקר מצביע גם על שביעות רצון גבוהה מצד העובדים (מעל 90 אחוזים). אכן, העובדים נהנים מגמישות בשעות העבודה. אפשר לקפוץ לקחת את הילדים, לטפל ברכב במוסך, להשלים קניות ובקיצור להתפנות לטיפול במשימות וסידורים אישיים שלא ניתן היה לעשותם בהיותם נוכחים במשרד. אנחנו יכולים לארגן את היום שלנו כך שיהיה נוח לשלב את חיי העבודה עם חיי המשפחה. 88 אחוזים מהצרפתים היו רוצים להמשיך לעבוד מהבית לאחר משבר הקורונה (לה קרואה, 2020). השאלה המרכזית היא באילו תנאים?
אכן, שאלת השאלות היא, האם לטווח הרחוק, המעסיקים והמועסקים ימשיכו להנות מפרותיה של העבודה מרחוק. בשנות ה-90, התחלתי לעבוד בחברת IBM כמנהל פרויקטים. חזרתי הביתה עם חיוך גדול על פניי, הודעתי לאשתי שקיבלתי טלפון נייד ומחשב נייד מהעבודה. בשנים אלו, מהפכת הניידות הייתה בחיתוליה והאיצה בשנות ה-2000. איזה אושר! אני יכול להתקשר מכל מקום, יכולים להתקשר אלי בכל זמן. אני יכול לסיים עבודה בבית בזכות המחשב הנייד ואפילו להשתמש בו לצרכיי אישיים. לאחר כמה חודשים, תחושת האושר שלי נשחקה. יצאתי לחופשת משפחתית והתחלתי לקבל שיחות מהעבודה. בגלל עומס בעבודה, נאלצתי להשלים שעות עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות שלי. חלה פגיעה איטית בחיי המשפחה, וחיי העבודה גלשו לחיי הבית והמשפחה. דומה לכך העבודה מהבית בעיצומו של הגל השני והסגר הנלווה אליו. לאחרונה אני שומע מחבריי שבתחילה התלהבו מאופן עבודה זה , שגם חיי משפחתם החלו להיפגע. ישיבות בשעות הערב- הרי יש זום עכשיו! עלייה בכמות העבודה, הרי אין זמני נסיעות עכשיו! ועוד כהנה וכהנה. כך שמתחילה להתפתח אצל העובד תחושת ניצול הבאה לידי ביטוי בירידה במוטיבציה , "בהקטנת ראש" במטרה לסיים מהר ככל הניתן את המשימות, איבוד ריכוז בישיבות, פגיעה ברצף העבודה ויעילותה מה שמוביל בסופו של דבר לירידה בתפוקה הכוללת.
כיצד יש לנהל את העובדים מהבית?
מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על כמה נקודות חשובות שיש לתת עליהם את הדעת על מנת לשמר את יתרונות העבודה מרחוק. בהיבט האישי יש לשמר ולטפח את הקשר אחד על אחד עם אנשי הצוות. כמו כן צריך לראות בכל אחד מהם כאדם פרטי ולא רק כחלק מצוות עבודה משימתי. אמנם העובד מבצע את מלאכתו מהבית, אך נכון כי הארגון ישקיע משאבים לצורך סביבת עבודה נוחה. מעל הכל חובה להגדיר תכנית תקשורת בין העובדים שמתייחסת לתדירות הקשר, אופי הקשר וכמובן את זמני יצירת הקשר.
אלו רק כמה דוגמאות שיסייעו לעובד ולארגון לשמור על שביעות רצון של המעסיק והעובדים בהיבט האנושי ועל יעילות ותפוקה גבוהה בהיבט המקצועי. העולם לעולם לא יהיה זהה לאחר משבר הקורונה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכל משבר גדול רק מאיץ את השינויים שכבר היו בתנועה.
