תקופת הקורונה גרמה לתנודות רבות בעם ישראל ובעולם כולו. גם בתוך המשפחה וגם במדינה בכללה. אם ניקח לדוגמה את הנושא המשפחתי, ישנן משפחות רבות, שהצליחו לגלות את האור המשפחתי. מאידך, ישנן משפחות שהקורונה גרמה להם לשבת, למריבות ולעתים אף לפירוק.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
זינוק של כמעט פי 3 בפתיחת תיקי עלייה בירושלים
התחזית הכלכלית: פסימיות חלקית עם סיכוי לאופטימיות
מהתורה הגואלת לפסגת האקדמיה: סיפורו של פרופ' מיכאל צבי נהוראי
כך לדוגמה גם בנוגע למנייני החצרות. מנייני חצרות הביאו לגיבוש ולאיחוד של תושבים רבים, שעד כה הכירו בצורה מאוד שטחית, מאידך, ישנם מקומות שבהם נוצרו מריבות סביב מנייני החצרות. גם גילויי חסד עבור אנשים הנמצאים בבידוד ועבור חולי קורונה הביאו לחיבור ולאהבה.
ומה אירע במדינה? ישנם שלבים שבהם הייתה בסך הכל תחושת אחדות. במקום להילחם אחד בשני, כולם ניסו להילחם בקורונה. אולם, אט אט החלו מחלוקות, והמחלוקות הביאו למריבות ולעתים אף לשנאה של אוכלוסיות שלמות.
מרן הרב קוק מלמד אותנו בעין אי"ה שלעתים דווקא הקשיים, הם אלו שמראים על אחדות אמתית. ישנן שתי סיבות המביאות אנשים לאחדות: הסיבה האחת, פרקטית – כדאי להיות ביחד כי בדרך זו יש חוזק רב יותר. אולם, ישנה סיבה אחרת, מהותית – תחושה פנימית של אחדות, של משפחתיות, ובמובן העמוק, סיבה א-לקית, רוחנית. אם כך, מתי נמדדת אחדות? כאשר ישנם קשיים.
אם הקורונה מביאה למריבות ולפיצולים, הרי שהאחדות היא תועלתית בלבד. לצערנו, היו לא מעט אירועים שהביאו לפיצולים ולמחלוקות. אחד מהם היה סביב רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל; אירוע נוסף היה סביב עקירת יישובי גוש קטיף, וכעת דומה שישנו אירוע נוסף, סביב הקורונה.
אם כך, האם אין ביננו אחדות אמתית? ובכן, בטוח אני שיש ביננו אחדות אמתית. שלא כמו כל העמים, עם ישראל זכה להיות משפחה אחת, עם ישראל זכה להיות עם סגולה, עם ישראל זכה להיות שליח ה' ברוממות מלכות ה' בעולם, ובהפיכת העולם לטוב יותר, מוסרי יותר וטהור יותר. עם ישראל מחובר במהותו. לכן, למרות הקשיים, בטוח אני שנצליח לחוש את האחדות הגדולה, אולם, הדבר ידרוש מאיתנו עבודה.
כאשר עם ישראל מחובר – יש לנו חיבור עם אבינו שבשמים! חיבור כזה גם יביא בע"ה לסיום הקורונה, ויביא את מדינת ישראל להצלחה גדולה, למקום גבוה יותר, מוסרי יותר ומאיר יותר.
וכיצד מגיעים לידי אחדות?
הכלל הראשון הוא: המטרה איננה לגדל את עצמך, אלא להוביל את עם ישראל ואת מלכות ה' למקום גבוה ומרומם, שלא כמו במגדל בבל, שמטרתם הייתה "ונעשה לנו שם".
כלל שני: אחדות איננה שליטה על דעות של אחרים. אחדות היא הכרה בדעות שונות, כיבוד דעות שונות, וחיבור לבבות גם של אנשים החושבים אחרת. במובן העמוק, דווקא היכולת של החברה להיות מורכבת מדעות שונות, יכולה ליצור חברה חזקה ומוצלחת הרבה יותר, חברה שיש בה מגוון כוחות, מחשבות שונות ודעות שונות, אולם, היא מכבדת ומעריכה את כולם.
והכלל השלישי הוא כמובן: עין טובה. כיצד מצליחים להגיע לאחדות אמתית? דבר זה ייעשה רק אם כל אחד יוכל לראות את חברו בעין טובה, לחפש נקודות טובות בכל אדם ובכל חברה.
חברה שיש בה עין רעה, חברה שיש בה ציניות, חברה המחפשת רע, לא תוכל לעולם להגיע לאחדות; להיפך היא תגיע לכעס על קבוצה שחושבת אחרת ממנה. אולם, חברה היודעת להתבונן בעין טובה, חברה היודעת לזהות כוחות, לזהות מעלות גם באלו החושבים אחרת ממנה, סופה להגיע לעוצמה, סופה להגיע לשיתוף וליצירה, סופה לבנות חברה שמחה וטהורה.
ומכאן קריאה לתקשורת: יש לכם כוח עצום, נצלו אותו בכדי לחזק ולא בכדי לפרק; נצלו אותו בכדי להאיר ולא בכדי לגלות מחשכים; נצלו אותו בכדי לגלות טוב ולא בכדי לחשוף חסרונות; נצלו אותו בכדי ליצור אחדות ואהבה בקרב כולנו, ובכך נצליח לחבר את ההפכים, להיבנות מהמגוון המרשים שיש בעמנו, ולגלות את החיבור העמוק והפנימי המקשר את כולנו לעם אחד.
אני קורא לתקשורת ולכל עם ישראל: נסו לקבוע יום אחד, שבו כל התקשורת תדבר רק דברים טובים! תראו את המהפכה הטובה, ותובילו את כולנו לבנייה משותפת, נעימה ומאירה.
