השבעתה של השופטת איימי קוני בארט הלילה (ב') לבית המשפט העליון, הייתה אירוע שעורר אמוציות מנוגדות בתכלית בין שני הקטבים הפוליטיים בארה"ב, כמעט כמו כל דבר המתרחש בימים אלה במדינה. אחרי מינויה של בארט עומד מספר השופטים השמרנים על שישה, ואילו הליברלים אוחזים בשלושה כיסאות בלבד. מבחינת השמרנים, מצביעי המפלגה הרפובליקנית, מדובר בניצחון בקנה מידה כמעט היסטורי שמבצר את הרוב השמרני בבית המשפט העליון לשנים ארוכות, אולי אפילו לעשורים קדימה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשמדברים על החרדים, פתאום האמפתיה נגמרת
– זו לא אשמת עדי ביטי, זו אשמתנו
– היום שאחרי: כך ייראה המזרח התיכון אם ביידן ייבחר
מבחינת השמאל הליברלי, המצביע למפלגה הדמוקרטית, מדובר בעוד צעד כוחני ורומס-דמוקרטיה של ממשל טראמפ, שלטענתם נעשה באופן לא ראוי כשהבחירות לנשיאות קרובות כל כך. נזכיר כי ברק אובמה נכשל במינוי שופט עליון כשנותרו כתשעה חודשים לבחירות לנשיאות. התירוץ אז של הרוב הרפובליקני בסנאט לחוסר ההסכמה לדון ולאשר את המינוי היה שהנשיא הבא הוא זה שאמור למלא את הכיסא הפנוי והנחשק. כעת, כשהרוב בידי הרפובליקנים, הם לא היססו לרגע ומינו את השופטת השמרנית במהירות שיא.
עבור הדמוקרטים, שמתוסכלים גם כך מארבע שנות טראמפ, מדובר בתסכול אחד יותר מדי. חלקם מאיימים בהרחבת מספר השופטים בבית המשפט העליון באופן שיבטל את ההישג של טראמפ. מבחינה חוקתית הדבר אפשרי; הסעיף שעוסק במינוי שופטים בחוקה האמריקנית לא מציין את מספר השופטים, אלא שהנשיא ממנה אותם בעצתו והסכמתו של הסנאט.
אלא שלא כל כך מהר ישנו הדמוקרטים את הרכב בית המשפט העליון. ראשית, לשם כך עליהם להחזיר לעצמם את הרוב בסנאט – רוב שאבד ב-2014 – בנוסף לניצחון של ג'ו ביידן על טראמפ. כרגע יש בבית העליון של בית הנבחרים רוב של 53-47 לטובת הרפובליקנים, וכלל לא בטוח שהם יצליחו להעביר לידיהם את הרוב בבחירות בשבוע הבא. גם אם יושג רוב כזה, מסורת פוליטית היא דבר שאין לזלזל בו בארה"ב, ומספר שופטי בית המשפט העליון, תשעה סך הכול, נקבע ב-1869, לפני קצת יותר מ-150 שנה. ב-1937 ניסה הנשיא דאז, פרנקלין דלאנו רוזוולט, להגדיל את מספר השופטים בכדי להעביר את ה"ניו דיל", ניסיון שכשל בקונגרס אך הצליח לגרום להעברת התוכנית. מספר השופטים, כך או כך, נותר על תשעה גם בזמן משברים עמוקים של נשיאים מול בית המשפט, ולא פשוט יהיה למפלגה הדמוקרטית לעשות את השינוי גם אם ינצחו בבחירות ויעבירו לידיהם את הסנאט.
התגובה להשבעת השופטת החדשה יכולה לבוא משני כיוונים. האחד – התלהבות רפובליקנית מהצלחתו של טראמפ ושינוע בוחרים לקלפיות, השני – עידוד דמוקרטים לצאת ולהצביע בכדי לנסות ולשנות את המציאות.
בכל מקרה, גם אם דונלד טראמפ יפסיד את הבחירות בשבוע הבא, איש לא יוכל לקחת ממנו את ההישג של מינוי שלושה שופטים עליונים בפחות מארבע שנים. נכון, יש כאן אלמנט עיקרי של מזל, אבל גם מנהיגים זקוקים לזה.
