אני חושש. חושש מאוד ממה שיקרה אחרי הבחירות בארה"ב בקהילה היהודית-אמריקנית ובקשר שלה עם ישראל. מספר התרחישים של העתיד לקרות אחרי היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב, גדול, וכל אחד מהם דרמטי. אם נשיא ארה"ב המכהן דונלד טראמפ יזכה בבחירות, דבר שהסקרים מנבאים כלא ריאלי (מצד שני, גם בבחירות 2016 לא היה נראה שיש לו כל סיכוי), הקהילה היהודית-אמריקנית הפרוגרסיבית ברובה, תמשיך להרגיש כאילו היא חיה בארץ עם הנהגה העומדת בניגוד מוחלט לערכיה. אם בארבע השנים האחרונות המפלגה הדמוקרטית הקצינה ביחסה ליהודים וביחסה לישראל, עם ניצחונה המצב צפוי להחריף עוד יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שרי החוץ של ישראל ורוסיה דנו בהמשך העיצומים על איראן
– שמחה מימין, מרמור משמאל: השלכות מינוי בארט לעליון
– זו לא אשמת עדי ביטי, זו אשמתנו
מה היה לנו בארבע השנים האחרונות? מועמד יהודי בפריימריז לנשיאות שלא הסכים להשתתף בוועידה של השדולה הפרו ישראלית איפא"ק – שהצליחה להיות משפיעה כל כך מאז נוסדה ב-1951 כיוון שהייתה דו-מפלגתית – כיוון שהיא "נותנת במה לגזענות". כמו כן התוודענו לשתי פוליטיקאיות אמריקניות שבמידה מסוימת מייצגות את הדור הבא של הצעירים הדמוקרטיים: הם פרוגרסיביים עוד יותר מהוריהם, ויחסם ישראל – אם בכלל – הוא ממש, אבל ממש, שלילי.

הראשונה היא אילהן עומאר חברת בית הנבחרים מטעם מדינת מינסוטה, מוסלמית ממוצא סומלי, שעוד לפני בחירתה כינתה את ישראל כ"מדינת אפרטהייד". יחד עם חברי קונגרס נוספים, ביניהם רשידה טליב (אליה עוד נגיע), היא הגישה הצעת החלטה שתומכת בזכות לנקוט בחרם על מנת לקדם זכויות אדם ואזרח בארצות הברית ומחוצה לה – זאת כתגובת נגד לחקיקה פרו ישראלית, המתנגדת לחרם על מדינתנו.
השנייה היא רשידה טליב, חברת בית הנבחרים ממישיגן, שיחד עם עומאר הפכו להיות חברות בית הנבחרים הראשונות ממוצא מוסלמי. הוריה של טליב הם מהגרים פלסטיניים ועל כן גם יחסה לישראל שלילי ביותר. עם בחירתה הצהירה שתצביע נגד הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, ותמכה יחד עם עומאר בהטלת חרם על מנת לקדם זכויות אדם.
טליב ביקשה לערוך בישראל "מסע שורשים" אך על שתיהן נאסרה הכניסה בעקבות תמיכתן בתנועת החרם על ישראל, והדבר גרם לסערה של ממש בארה"ב.
בקדנציה האחרונה של הנשיא, שהייתה חיובית לישראל בטווח הארוך, איבדנו רבים מתומכינו במפלגה הדמוקרטית. אם טראמפ אכן ינצח בבחירות, ההקצנה תימשך ומעמדה של ישראל במפלגה הדמוקרטית ילך וירד. ירידה זו תשפיע גם על הקהילה היהודית-אמריקנית, שכ-70 אחוז מהם תומכים במפלגה. ככל שטראמפ ימשיך במדיניותו יוצאת הדופן כלפי ישראל, השמאל ילך ויקצין.
אם המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן יזכה בבחירות כפי שצופים הסקרים, נראה תגובת נגד קשה על התמיכה הבלתי מסויגת של טראמפ בישראל בשנים האחרונות. ביידן תומך בפתרון שתי המדינות, שכעת נראה כה רחוק ולא מציאותי, במיוחד בעקבות הסכמי השלום ההולכים ונרקמים עם מדינות ערב אחרות שלא מתעקשות על הסכם ישראלי-פלסטיני כחלק מהקשר עימם. ביידן היה תומך נלהב של ההסכם עם איראן שמדינת ישראל התנגדה לו.
על רקע כל זאת ישנם כיום איומים קשים מאוד על הקהילות היהודיות לקראת הבחירות. תרחישים כמו ביזה והפגנות אלימות ברחובות הם לא דבר בלתי נתפס בארה"ב של היום. ה-FBI כבר תדרך את ההנהגה היהודית, ודואג לאבטחה סביב קלפיות הצבעה שמוצבים באזורים או במוסדות יהודיים.
התמיכה הבלתי מעורערת של הקהילה החרדית בטראמפ, יחד עם הביקורת התקשורתית והציבורית כלפי אותו מגזר בעקבות הדבקה חסרת תקדים בקורונה, עשויה לגרום למעשים אלימים נגדה. החרדים האמריקנים מנהלים קמפיין חריף נגד מושל ניו יורק אנדרו קואומו וראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו – שניהם מנהיגים דמוקרטיים. כעת, הם סומכים על הקשרים הטובים שלהם בבית הלבן, ועל הנשיא שלא מעודד עטיית מסכות או מתרגש מגורם ההדבקה של הקורונה בקהילותיהם הצפופות. ממשל דמוקרטי פדרלי לעומת זאת צפוי לתמוך בממשל המקומי שנמצא במצב בלתי אפשרי מול הקהילה החרדית הגדולה באזור ניו יורק.
הסקרים כיום מראים תמיכה של בין 67 ל-75 אחוזים של יהודי ארה"ב בביידן, בעוד התמיכה בנשיא המכהן עומדת על כ-30 אחוזים. המגמה בקהילה היהודית משתנה, בשל העובדה שלאורתודוקסים יש יותר מ-4 ילדים בממוצע למשפחה, וליהודים שאינם אורתודוקסים יש פחות משני ילדים בממוצע. בנוסף, חלק מאותם צאצאים יהודיים לא אורתודוקסים הולך ומתרחק מהקהילה היהודית. אם בשנת 1992 קיבל ביל קלינטון 80 אחוזים מקולות היהודים, עם השנים התמיכה ירדה. בקדנציה השנייה קיבל ברק אובמה 69 אחוזים מקולות היהודים (לעומת 78 אחוזים בסיבוב הראשון), ואילו הילרי קלינטון קיבלה 71 אחוזים מקולות הקהילה. ייקח עוד הרבה זמן לרוב רפובליקני בקרב היהודים, אבל זו לחלוטין המגמה.