תהליך גירושין הוא אחד האירועים המטלטלים והמורכבים בחייו של אדם שבחר בו או נקלע אליו. הוא מציף רגשות, תסכולים ואכזבות שהצטברו במהלך שנות הזוגיות, יחד עם חרדות ופחדים הנוגעים לעתיד שבנקודת ההתחלה עטוף באי ודאות. לצד המורכבות הרגשית עולות המון שאלות פרקטיות הנוגעות לחיים שאחרי הפרידה – כלכליות, חינוכיות, כאלו הנוגעות לחלוקת הזמן עם הילדים, למקום המגורים ועוד. כאשר ההורים המתגרשים מגיעים מאותו הרקע בכל הקשור ביחס לדת, עובדה שעשויה להקל את הניסיון להגיע להסכמות בכל השאלות העומדות על הפרק בשעת פרידה, בעיקר אלו הנוגעות לחינוך הילדים ולאופי הבתים בהם יגדלו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החתול שמיל ממולדובה: סיפור מרתק בעלילה אפרורית
– דור הזום: המרצה שיודע איך לשפר את הלמידה מרחוק
– צפו: שיחה עם ד"ר מירב כהנא על נשים והלכה בימי קורונה
אך מה קורה כשהמצב אינו כזה ואחד מבני הזוג הוא חילוני כשהאחר הוא דתי? אין ספק שגירושין בין חילוני לדתיה עשויים להוסיף מורכבות לתהליך המורכב ממילא. הסיבה לכך נעוצה בכך שכל עוד גרו בני הזוג באותו הבית לכל אחד מהם היתה שליטה על האיזונים בין הצורך של אחד מהם לשמור על אורח חיים דתי ולחנך את ילדיו על פי ערכי הדת לבין הצורך של בן או בת הזוג לחיות ולחנך את ילדיהם על פי תפיסת העולם הנגדית. כשנפרדים ובית אחד הופך לשני בתים כל צד מאבד את השליטה שהיתה לו ועלול להיווצר מצב בו הילדים עוברים בין שני בתים המקיימים אורח חיים שונה לגמרי, כשכל צד מנסה למשוך אותם לכיוון שלו. אין צורך בדוקטורט בפסיכולוגיית ילדים כדי להבין שלאף ילד לא בריא לגדול בסביבה כזו.
בנוסף להתנהלות הבתים עצמם, עולות שאלות מהותית בנוגע למוסדות החינוך בהם ילמדו הילדים, האם ילמדו במוסד חינוכי השייך לזרם הממלכתי-דתי, האם בבית ספר ממלכתי חילוני? האם ישמרו שבת? האם יקפידו על כשרות? ושאלות נוספות שישפיעו מאוד על חייהם.
בשאלות ההנוגעות לאורח חיים, ברור לכל כי לא ניתן לכפות על אף אחד מההורים לחיות בניגוד לתפיסת עולמו ולצו מצפונו. גירושין בין חילוני לדתיה שמגיעים אל בית המשפט נתקלים פעמים רבות בשופטים שאינם מעוניינים להכריע בסוגיות מעין אלה ודוחפים ככל שניתן את בני הזוג לעבר פיתרונות שיגיעו מתוך הסכמות משותפות.
ואכן, במקרי גירושין בין חילוני לדתיה תהליך גישור הוא תהליך שמאפשר לשני הצדדים למצוא את הפיתרונות הטובים ביותר עבורם ועבור ילדיהם. בניגוד להליכים משפטיים שמתעלמים מכל ההיבטים הרגשיים שכרוכים בנושאים אלה, מחדדים את המחלוקות בין הצדדים וכפופים לפתרונות דיכוטומיים – תהליך הגישור חותר למצוא את האינטרסים המשותפים של שני ההורים ודרכם למצוא הסכמות ופיתרונות שיענו על הצרכים החשובים לכל אחד מהם. בתהליך הגישור נפרשים כל הרצונות, הצרכים, היכולות והמטרות של כל אחד מבני הזוג וכך ניתן למצוא פיתרונות יצירתיים שכוללים גם פשרות, אך אינם מחייבים אף צד לוותר על העקרונות החשובים לו.
זה עלול להישמע מסובך, אבל הנה כמה כללים בסיסיים שיאפשרו לתהליך כזה להתקיים: "כבד את אביך ואת אמך", הדיבר החמישי בעשרת הדיברות, בפירושו הפשוט, מצווה עלינו לכבד את הורינו. אך בתוכו חבוי ציווי נוסף לכבד את ההורים שאנחנו ולהתייחס אל התפקיד הזה שלנו ביראת כבוד מתוך תחושת אחריות גדולה לילדנו. על הורים שהחליטו להיפרד לחשוב איזה מסר הם מעבירים לילדיהם. ניתן להיפרד באמצעות מלחמות הדדיות, הקצנת המחלוקות, בתי דין רבניים או בתי משפט ומאבקים של עורכי דין זה בזה. אבל אפשר גם אחרת. אפשר לייצר שיח, גם אם הוא מורכב וקשה לעתים, ודרכו לקחת שליטה על הדרך בה כל אחד מבני הזוג ושניהם יחד מעצבים את החיים שלהם. אפשר לבנות שותפות שתמצא את האיזונים בין אורח החיים השונה ותאפשר לשני ההורים לחיות על פי אמונתם מבלי שירגישו שנכפים עליהם כללים שפוגעים בהם.
מעבר לכך, ניתן להיעזר באנשי טיפול רלוונטיים כגון מדריכי הורים, פסיכולוגים ורבנים על מנת למצוא את דרך המלך המתאימה לשני הצדדים. חשוב ליצור מערכת כללים משותפת בה ההורים מסכימים כיצד יתנהל כל בית מכל הבחינות: משמירת כשרות ועד שבת וחגים. זו הדרך היחידה לשמור על יציבות עבור הילדים ולמנוע חיכוכים אין סופיים. כך כדאי גם להגיע להסכמות על מערכת החינוך בה ילמדו הילדים – ובתוך החלטות אלו לשלב פיתרונות יצירתיים. לדוגמה, ללמוד במערכת החינוך הממלכתית ולהיעזר בשיעורי יהדות מחוץ לכותלי בית הספר.
בדרך זו של הידברות והגעה להסכמות לא רק שהסיכוי שההסכם יחזיק מעמד ויצור תקשורת טובה בין ההורים, גם ניתנת לילדים דוגמה חינוכית וערכית נפלאה. המסר שהילדים יקלטו הוא שגם בשעת משבר, חילוקי דעות וסכסוכים – ניתן לפתור הכל בהידברות. כך ניתן לכבד באופן המלא והרחב את הדיבר "כבד את אביך ואת אמך" ולבנות שותפות שמתבססת על כבוד הדדי ואמון.
הכותב הוא מגשר גירושין, מחבר הספרים "להתגרש בשלום" ו-שותפות חדשה" ויו"ר הארגון לקידום הגישור בישראל
