"איך זה קורה שהזמרת קרן פלס אמורה להופיע באירוע במעמד הרב שמואל אליהו, זה שקרא לא להשכיר דירות לערבים, התנגד לשירת נשים ותקף את הקהילה הגאה?". כך תהה אמש (ד') רפי רשף בתוכניתו (ערוץ 12). דקות קודם לכן, כשדובר על האייטם שצפוי לעסוק ברב אליהו ובקרן פלס עוד חשבתי לרגע שמדובר במופע משותף של השניים, ושהאייטם יעסוק בשאלה איך הם מתגברים על סוגיית שירת הנשים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– 25 לרצח רבין: החזאית הבטיחה מזג אוויר נוח
– עונת הייחור: בעקבות הקורונה חוזרים לשורשים
– משחקים 90 דקות: כדורגל ספרותי בניחוח צרפתי
אבל לא. האייטם ביקש לעסוק בשאלה איך הזמרת קרן פלס אינה מחרימה אירוע שבמהלכו אמור גם הרב אליהו לשאת דברים. האירוע המדובר היה יום שידורים מיוחד שהתקיים אמש לציון יום פטירתה של רחל אמנו. הוא החל כבר בבוקר בסדרת שיעורים שהועברו כולן על ידי נשים והסתיים באירוע למרגלות הר הבית בהשתתפות הרב שמואל אליהו והרב ישראל מאיר לאו ובמופע מוזיקלי עם רוחמה בן יוסף, קרן פלס ועדן אלנה. מי שצפה באייטם המדובר כמובן לא יכול היה לדע

ת שום פרט מהפרטים הללו. כל האייטם הוקדש לתזכורת על התבטאויותיו השנויות במחלוקת של הרב אליהו.
ואם למישהו במקרה לא הייתה ברורה עמדתו של רשף בסוגיה, הוא יכול היה להבין אותה מהאופן בו הוא הציג את הרב. לא רב העיר צפת, לא נשיא איגוד רבני קהילות, אלא הרב ש"ידוע בעיקר על רקע התבטאויותיו המקוממות". שווה להתעכב רגע על ההצגה הזאת. לא צריכים להסכים עם עמדותיו של הרב אליהו ביחס לערביי ישראל או ביחסו לקהילה הלהט"בית, כדי להתקומם על האופן בו הוא הוצג. רשף היה יכול להציג את הרב אליהו גם כמי שהיה מעורב בחשיפת התקיפות המיניות של עזרא שיינברג וכמי שהמליץ שלא ללמוד בישיבתו של הרב שמואל טל בגלל ייעוץ בלתי הולם שהעניק לנשים, אבל אז היה לו קשה יותר לבוא בטענות לקרן פלס על הסכמתה ליטול חלק באירוע שבו הוא משתתף.
באייטם עצמו, לא התראיינו לא הרב אליהו ולא קרן פלס, אלא רק הכתבת מיכל פעילן שניצלה את ההזדמנות להזכיר את פסיקת בג"ץ מלפני כחודש שיש להעמיד את הרב אליהו לדין על התבטאויותיו נגד ערבים. הכתבת פעילן, שבתחילה לא אמרה את שמו של הרב אליהו אלא השתמשה במילים "אותו רב", הקריאה ציטוטים מדבריו של השופט שטיין בפסק הדין נגד הרב אליהו אבל באופן לא מפתיע היא לא הזכירה שבעניין ההתבטאויות של הרב אליהו על קהילת הלהט"ב, על שירת נשים, ועל מכירות נכסי יהודים לערבים השופטים דווקא דחו את טענות העותרים נגדו. "חופש הביטוי לא נגזר מ'דיני הטעם הטוב'", כתב השופט שטיין בפסק הדין. "הוא מתיר לרב בישראל לומר דברים כגון אלה במסגרת תפקידו כרב, וכחלק מהמסר ההלכתי המכוון לקהלו". חבל גם שפעילן לא ציטטה את המשך דבריו של השופט: "אם ניתֵן ל'טעם הטוב' לצמצם את חופש הביטוי של רבני ערים בענייני דת, נמצא את עצמנו בהמשך הדרך מטילים איסורים על התבטאויות רבות אחרות – באשר הן בוטות ומנוגדות לטעם הטוב – והופכים את הדין המשמעתי למכשיר השתקה. תוצאה זו היא בלתי נסבלת, שכן היא איננה עולה בקנה אחד עם מעמדו והיקפו של חופש הביטוי כזכות חוקתית". לא צריכים לאהוב את סגנון התבטאויותיו של הרב אליהו, בשביל לשים לב לחוסר ההוגנות באייטם שהקדישו לו רשף ופעילן.