שיר השבוע: נָתְנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת

נָתְנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת.
וְהִיא רַבָּה וְהִיא הוֹלֶכֶת.
אַחֲרֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה לֵילוֹת
הֵגִיחָה תְּכֵלֶת.

כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁאֵין בִּלְתָּהּ:
נָתְנוּ לָהּ לַעֲלוֹת – וְהִיא עָלְתָה.

פָּשׁוּט הָיָה מִי שֶׁשָּׁלַף
אֶת הַסַּלּוֹן וְהַסָּרָב
שֶׁלֹּא נָתְנוּ לָהּ לַעֲלוֹת
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל עֲרָב,

אֶת הַסַּלּוֹן וְהַסָּרָב
וּבְעִבְרִית קַלָּה הַקּוֹץ
אֲשֶׁר גָּרַם לָהּ לְחַכּוֹת וּלְחַכּוֹת:

קוֹץ סֵרוּבוֹ שֶׁל הַלִּסְטִים
הַמִּזְדַּהֶה כְּפָלַסְטִין
לַחְדֹּל מִדָּם וּמִלְחָמָה
מִסְמֵר לַקִּיר אֶת הַחַמָּה;

קוֹץ שֶׁעָקַד אֶת אַבְרָהָם,
וְאֶת בָּנָיו אֲשֶׁר בֵּרְכָם,
אֶל חַמְדָנוּת וְחַמְסָנוּת בְּנֵי חַם.

הָאָב אֲשֶׁר עָלָה מֵאוּר כַּשְׂדִּים
עַד עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ
רֻתַּק אֶל בְּאֵרוֹת חֵמָר בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים
אֶל מִלְחֲמוֹת גָּפְרִית וָמֶלַח,

וְהִכְרִיחוּהוּ לְבוֹסֵס
בַּבֹּץ הַגַּס שֶׁל הָאוֹבְּסֵס,
לִתְלוֹת הַכֹּל בַּקּוֹץ שֶׁל פָלַסְטִין.

הַקּוֹץ נִשְׁלַף. נִטְּלָה הַתְּלוּת. הֻפַּךְ הַמּוֹדוּס.
וְלַשָּׁלוֹם לְפֶתַע יֵשׁ בִּקּוּשׁ
מִפַּאֲתֵי אוֹקְיָינוֹס הוֹדוּ
וְעַד סוּדָן אֲשֶׁר בְּשַׁעַר כּוּשׁ –

כֵּן, בְּחַ'רְטוּם, הֲלֹא הִיא
מְחוֹז הַלָּאו־וְלָאו־וְלָאו.
חֲצִי עוֹלָם זוֹנֵחַ עֲצַבָּיו וַהֲבָלָיו.

וּבְיוֹצְאוֹ מִן הַחֵמָר
אֶל הַמֶּרְחָב, אֶל הַתָּמָר,
הוֹלֵךְ הָאָב וּמִתְבָּרְכוֹת בּוֹ
מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה;

וְגוֹי גָּדוֹל אֶל גּוֹי גָּדוֹל,
עַל שְׁנֵי יַמִּים וּשְׁתֵּי גָּדוֹת,
בִּבְרִית יָם־נֶגֶב מִתְעַצְּמִים מוּל חֶרֶב קֵדְמָה

בִּבְרִית שָׁלוֹם אֲשֶׁר
עַל מִזְבְּחָהּ לֹא יַעַל
שׁוּם תַּשְׁלוּם קָשֶׁה
מֵחֶבֶל אֶרֶץ עַד שְׂרוֹךְ נַעַל.

כֵּן, אוֹר הָאַיָּלוֹת בּוֹקֵעַ
אִם אֵין הַקִּבָּעוֹן תּוֹקֵעַ
אֶת הַמְּטֻטֶּלֶת בַּעֲלוֹת הַתְּכֵלֶת.

וְהַתְּקוּפָה הַזֹּאת – תְּנוּפָה.
בִּכְנַף הַשֶּׁמֶשׁ הַתְּרוּפָה.
מִי לֹא יוֹקִיר אֶת הַשּׁוֹלֵף,
מִי לֹא יִירָא פֶּן הוּא חוֹלֵף,

מִי לֹא יֶחְרַד פֶּן הַשָּׁבוּעַ,
בֵּין וַיֵּרָא לְלֶךְ לְךָ,
יִֻפַּל – וּבֹץ וְקוֹץ־בַּשַּׁחַר יְשׁוּבוּן לְכָאן.