תחת הכותרת "מתווכחים אבל אחים", התקיימה ביום רביעי עצרת משותפת של מכינות חילוניות ודתיות לציון יום הזיכרון לרצח רבין. בהתאם לתקופה, העצרת הייתה וירטואלית. חניכי המכינות לא נכחו בה פיזית אלא צפו בה. השותפות באה לידי ביטוי בהרכב הדוברים והמרואיינים שהופיעו בתוכנית. דליה רבין לצד רחלי פרנקל; דיה בדש ממכינת מלח הארץ החילונית, לצד הרב יצחק ניסים, ראש מכינת אלישע הדתית; וראיונות עם ד"ר רות קלדרון והרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "מוכנים לכל תרחיש": צה"ל מסכם את תרגיל חץ קטלני
– 5 עובדות שחשוב לדעת על לימודי כלכלה
– צפו: הרב אליהו בירנבוים על ספרדים, אשכנזים והשסע העדתי
היוזמה נולדה אצל ירון יצחק, ראש מכינת מלח הארץ, חברו אליה ראשי מכינות דתיות ומעורבות, ואז הצטרפה גם מועצת המכינות הקדם־צבאיות. אחד המארגנים היה יאיר טיקטין, ראש המכינה המעורבת עמיחי בקיבוץ כרמים, שהעצרת מהווה עבורו גם סגירת מעגל אישית. כשהרצח אירע הוא היה תלמיד כיתה י"א בישיבת הדרום ברחובות. זמן קצר לאחר מכן הוא יזם מפגש של תלמידי הישיבה עם תלמידי תיכון חילוני בעיר, ובאותה שנה גם היה שותף להקמת תנועת נוער משותפת לדתיים וחילוניים, והיא פעלה במשך כמה שנים.
שאיפתו של טיקטין כעת הייתה ליצור עצרת א־פוליטית שתעסוק באחדות ובגבולות השיח, עצרת כזו שגם איש ימין דתי כמוהו יוכל להרגיש בה בנוח. "אנחנו לוקחים ברצינות את שר ההיסטוריה שמזכיר לנו שהממלכה המאוחדת של דוד ושלמה התפצלה לאחר 73 שנים בזמן ירבעם ורחבעם, שהמדינה החשמונאית התפצלה לאחר 73 שנה בימי הורקנוס ואריסטובולוס, ושאנחנו חייבים להצליח איפה שהן נכשלו", כתב השבוע.
אבל לא כל המכינות הדתיות השתתפו בעצרת. מכינות עלי, עצמונה ויתיר החליטו להחרים את האירוע, ומי שהוביל את ההתנגדות היה הרב יגאל לוינשטיין מהמכינה בעלי.
"כשראש מכינת מלח הארץ ירון יצחק פנה אליי עם רצון לשבור את הקרח, הסכמתי בשמחה", מספר הרב לוינשטיין. "כשהוא הציע לקיים עצרת משותפת ברוח אחרת אמרתי נפלא, אבל ביקשתי לוודא קודם שאנחנו יודעים לדבר זה עם זה. הצעתי לקיים פגישות בין נציגים מהמכינות הדתיות והחילוניות, ואז, אם נצליח לדבר זה עם זה על הנושאים הכואבים, העצרת תשקף אחדות אמיתית. המפגש הראשון היה מוצלח, אבל במפגש השני חלק מנציגי המכינות החילוניות כבר נעדרו מהמפגש, כי הם רצו שכבר נדבר על העצרת המשותפת. הבנתי שלא מעוניינים באחדות, והחלטתי שלא אהיה שותף לטקס הזה. הצעתי שקודם נקיים שנת ניסיון שבמהלכה יתקיימו מספר מפגשים בין ראשי המכינות ובין החניכים, ורק בסופה, אם השיח אכן יצליח, נקיים עצרת משותפת ונוכל להגיד שהצלחנו".
"שר ההיסטוריה מזכיר לנו שגם הממלכה של דוד ושלמה וגם המדינה החשמונאית התפצלו לאחר 73 שנה. אנחנו חייבים להצליח איפה שהן נכשלו"
בעוד הרב לוינשטיין סבור שהעצרת צריכה להיות סיום של תהליך הידברות, יאיר טיקטין חושב שהיא דווקא יכולה לסמן את תחילתו. "העבודה על הטקס המשותף הראתה שיש לנו עוד דרך ארוכה", הוא אומר. "אנחנו נמשיך ללכת עם מי שבוחר ללכת בדרך הזאת. לא נעסוק באלו שבחרו לא ללכת בה".
