"הסיבה היסודית למלחמת אוקטובר 1973… היא ההתנחלות הציונית, בעלת-בריתו של האימפריאליזם, אשר יצרה את הבעיה הפלשתינאית והולידה את הכיבוש. לא יתכן שלום במזרח התיכון כל עוד לא הופלה הציונות… התוצאה החיובית היחידה של המלחמה… תהיה העובדה שהאגדה כי את הציונות אי אפשר לנצח ספגה מכה רצינית…"
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מתייצבים לימינו: קמפיין תמיכה ישראלי-רפובליקני בטראמפ
– שעת מבחן: האם מערך החקירות החדש יצליח למנוע סגר שלישי?
– החברה הישראלית לא חייבת אויבים כדי להתאחד
דברים אלו הופיעו בגילוי דעת של ארגון "מצפן", בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. גילוי דעת זה הוא המשך לדבר המערכת שפרסם הארגון ביומה השני של המלחמה, שבו נכתב כך: "אין אנו מתרשמים ממילת הקסם 'מלחמת הגנה'… כל התנגשות כזו בין ישראל לבין המדינות הערביות היא תוצאה של תהליך ההתנחלות הציונית ומדיניות ההתפשטות והתוקפנות שלה… סכום שש השנים האחרונות, מאז… 1967, הוא כתב אישום חמור נגד ישראל: נישול… הקמת התנחלויות… והתעלמות מעצם קיומו של העם הערבי הפלסטיני – הקורבן העיקרי של ההתנחלות הציונית… מאז סוף המאה הקודמת".
במבט לאחור הטקסטים הללו מלמדים על ההשפעה העצומה שהייתה ל"מצפן" על מעצבי דעת קהל במדינה, מאחר ו"הבעיה הפלשתינאית" הפכה חזות הכל בתודעה הישראלית. אפילו בימים שבהם נחתמו הסכמים עם שלוש מדינות ערב, היא לא ירדה מסדר היום. המיקום שנתנו יוצרי הסדרה "שעת נעילה", לחבר הארגון כאחד מגיבוריה, "הסגירה" את מקור השראתם.
חשוב לציין כי הארגון הקומוניסטי והאנטי ציוני המוצהר הזה מנה בסך הכול כ-120 חברים שאף הם התפצלו לתתי קבוצות. למרות זאת, השפעתו הייתה עצומה. העובדה שהארגון, שאחד מפיצוליו הצמיח את המרגל אודי אדיב, הצליח להתנחל בלבבות, היא מדהימה. אחת הדרכים שבהן התקבלה בציבור האידאולוגיה של "מצפן", שהיה ארגון מוקצה ומוקע, הייתה באמצעות מה שנראה כמו המוטציה הפוליטית שלו, תנועת "שלום עכשיו", אשר עליה אמר ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, כי היא "מחבלת במלחמתה המדינית והביטחונית של ישראל… הם מסייעים בידי הקיצונים והמסוכנים שבאויבינו".
עדות למסע שעברה משנתו של "מצפן" מהפריפריה למרכז התודעה, נתן עקיבא אור, אחד ממייסדיו: "'מצפן' היה הביטאון היחיד שאמר כי כל עוד העם הפלסטיני כבוש על ידי ישראל, וכל עוד שאיפותיו לעצמאות לא באו על סיפוקן… לא יהיה שלום. אך ב-1967 טענו כל המפלגות… שאין עם פלסטיני. רק מאז האינתיפאדה הראשונה ב-1987 הפכו דעות "מצפן" על קיום עם פלסטיני… לנחלת הציבור הישראלי".
מאחר ו"מצפן" היה ארגון קומוניסטי, ניתן להבין את אופן העברת מסריו, באמצעות כלי התקשורת הציבוריים של ישראל, לפי תיאורו של ארתור קסטלר בספרו "אפלה בצהריים". קסטלר, שהתפכח מהקומוניזם, גולל בספרו את פרשת המשפטים שנערכו בתקופת הטיהורים בברית המועצות, והמחיש את עיצוב התודעה הבולשביקי במלים אלו. "במצב זה אבד לחשיבה כיוונה והיא התחילה לחוג סביב עצמה… עד שניתקו המחשבות מצירן… עד שנדמה לבסוף, כי כל המחשבות… וכן הכאב… אינם אלא קווים בספקטרום של אלומת הקרניים ההיא, המשתברת במינסרה של התודעה".
עלילת הסדרה "שעת נעילה" נרקמה היטב, ולכן קשה לשים לב לכיוון שאליו משתברות קרני המינסרה של תאגיד השידור "כאן". אבל ברור מהו המצפן המוסרי שמורה לראשי התאגיד איך לספר את ההיסטוריה לדור שלא ידע את מלחמת יום הכיפורים.
