בדרום מערב איראן, בחבל ח'וזיסטאן, חי המיעוט הערבי, ורוב עתודות הנפט והגז של איראן טמונות באדמה שתחת רגליו. חבל זה נכבש על ידי איראן בשנת 1925 ומאז נאלצים תושביו הערבים לשרוד תחת שלטון פרסי עוין.
בעבר כונה החבל בשם ערביסטאן על שם הקבוצה האתנית שישבה בו, אך איראן שינתה את שמו לח'וזיסטאן כדי להעלים את אופיו הערבי. כיום השלטון מכנה את האזור בשם אחוואז על שם עיר בירתו.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
טראמפ יצטרך להתגבר על פער כפול מ-2016 כדי לנצח
על ביתנו התינוקת: 20 שנה לרצח שלהבת פס בחברון
כבוד האדם וחירותו: הקליפ של עדי ביטי אינו חשוב כשלעצמו
השלטון האיראני איננו מכיר בקבוצה הערבית כמיעוט אתני, ואוסר עליה להשתמש בלשון הערבית בשימוש רשמי או ציבורי. אסור לערבים לקיים כל פעילות פוליטית או תרבותית באופן שיקדם את קיומה כקבוצה מובחנת.
השלטון האיראני בנה סכרים על שני הנהרות העיקריים בחבל, קארון ואלקרח'ה, כדי להעביר את המים לחבלים אחרים, בעיקר פרסיים, שבתוך איראן. כתוצאה מכך התייבשו אדמות חקלאיות רבות בחבל הערבי, וכפריים ערבים רבים נותרו ללא מקור פרנסה. רובם נאלצו להגר לערים ושם הם חיים חיי עוני ודלות.
שדות הנפט המצויים באדמת חבל אחואז מביאים אליו את חברות הקידוח, ההפקה והזיקוק, המערביות והסיניות, והפעילות הפטרוכימית הרחבה גורמת לזיהום האוויר ברמות שמסוכן לחיות בחבל. השלטון האיראני איננו שת ליבו לסבל האוכלוסייה, ובשנת 2005 פרצו הפגנות של ערבים בדרישה להכיר בהם כקולקטיב, ולחדול מפעולות שתכליתן לגזול את האוצרות הטבעיים של האזור. השלטון פיזר את ההפגנות תוך הרג של מאות אנשים.
בקרב האוכלוסייה הערבית באזור ח'וזיסטאן פועלים מספר ארגונים מחתרתיים, ובראשם "אלמג'לס אלוטני אלאחואזי" – "המועצה הפטריוטית האחואזית" שמטרתם היא לשחרר את החבל מהכיבוש האיראני.
באוגוסט 2013 הוציאה איראן להורג שישה אזרחים אחוואזים, והפרסומים של בני האזור דיווחו על כך ש"האויב האיראני" הוציא אותם להורג בגלל "פעולות טרור" כשכל חטאם היה שהם היו סטודנטים שקטים באוניברסיטאות איראניות או שהשתתפו בהפגנות לא אלימות.
הוצאות להורג של בני חבל אחוואז אינן נדירות, שכן עד היום נתלו מאות אחוואזים ברחובות החבל באמצעות מנופים כדי להרתיע את אחיהם מלדרוש עצמאות או זכויות.
בשישה במרץ 2016 עצרו השלטונות האיראניים חכם דת ערבי ששמו באקר אלנעאמי המתגורר בעיר אחוואז, ומאז לא נודע דבר על גורלו. השלטונות לא מסרו שום פרט על מקום הימצאו, ואף הכחישו שהוא בידיהם, למרות שעדי ראייה רבים ראו אנשי ביטחון בלבוש אזרחי פורצים לביתו, מוציאים אותו ולוקחים אותו ברכב השייך למנגנון ביטחון הפנים האיראני.
גם קודם לכן הטרידו מנגנוני הביטחון את אלנעאמי ועצרו אותו מספר פעמים, בכל פעם למשך מספר חודשים בצינוק. המעצר האחרון כלל גם את החרמת כל הספרים והטלפונים שלו. השלטונות מייחסים לו "הפצת תעמולה נגד המדינה" וביזוי הדת, שכן הם טוענים שאלנעאמי עזב את הפלג השיעי, הצטרף לסונה, וארגן אנשים לקריאת הקוראן, לקיים תפילות ולחגוג את החגים על פי הנהוג במדינות ערב הסוניות.
משפחתו של אלנעאמי פנתה לארגונים בינלאומיים, כולל לממונה על התיק האיראני במועצת זכויות האדם של האו"ם, ד"ר אחמד שהיד, אך ללא הועיל.
לטענת "תנועת המאבק הערבי לשחרור אחוואז" – אחד הארגונים המחתרתיים הפועל לשחרור הערבים מהעול האיראני – תופעות דיכוי המיעוט הערבי הולכות ומתגברות, והשלטונות פורצים לבתי הפעילים ועוצרים רבים מהם, כולל נשים.
המונחים שמשתמשים בהם דוברי הארגונים באזור אחוואז מעניינים, שכן הם מכנים את השלטון האיראני בכינוי "שלטן כיבוש" ואת חבל אחוואז בכינוי "ארץ כבושה".
העולם "הנאור" מתעלם בדרך כלל ממה שהשלטון האיראני עושה בחבל אחוואז, כפי שהוא מתעלם מרוב תופעות הדיכוי, ההרג ההמוני והמלחמות בעולם הערבי והאסלאמי. כל עוד הבעיות אינן קשורות בישראל או שאינן יוצרות תופעה של פליטים המהגרים בהמוניהם לאירופה או לארה"ב, המערב לא נוקף אצבע לעצור את האסון.
יתר על כן, השלטון האיראני – למרות היחס השלילי שלו למיעוטים דוגמת הערבי, הכורדי והבלוצ'י – היה במשך שנים ארוכות חביב המערב, ומדינות מערביות רבות היו עומדות בתור לעשות עסקים איתו. רק המדיניות התקיפה של טראמפ בארבע השנים האחרונות הביאה להתקררות היחס של מדינות אירופה לאיראן.
הסנקציות המתמשכות על איראן גרמו בה למשבר כלכלי עמוק אשר החליש את כוחה הצבאי והביא את איחוד האמירויות ובחרין להחלטה לנרמל את יחסיהן עם ישראל. גם סעודיה צעדה לאחרונה כמה צעדים בדרך לכינון יחסים עם ישראל. האווירה האנטי איראנית השוררת באוויר המפרץ בחדשים האחרונים עודדה אישי ציבור מאזור אחוואז ליצור קשר עם ישראלים בכוונה לבנות גשרים וקשרים בין ישראל והעם הערבי האחוואזי, שאדמתו נכבשה בידי האיראנים לפני 95 שנים.
לאחרונה יצר אתי קשר חמיד מוטשר, ראש המפלגה הליברלית האחוואזית, וביקש שאפרסם בתקשורת הישראלית את המאמר הבא. (תוספותיי בסוגריים, מ"ק)
ישראל ואחוואז הם עמודי התווך של יציבות ושגשוג באזור
השלום הוא רצון האמיצים ומסר של קדושה
לפני שאני מתחיל לכתוב על הנושא, הרשו נא לי לחזור מעט אחורה כדי להכיר יותר לעומק את התנאים הנוכחיים העוברים על האזור, מכיוון שאנו במפלגה הליברלית של אחוואז מאמינים באמונה מבוססת על המדע וההיסטוריה.
אחרי שהצלחנו להתגבר על הקנאות שהייתה טבועה במוחנו כפי שהיא טבועה במוחם של עמי האזור, הרשינו לעצמנו לקבוע את העובדות הנכונות בזיכרון העממי אחרי שהתחלנו להאמין באותן עובדות שהגענו אליהן, וזה כמובן תוצאה של תהליך מפרך שבאמצעותו עלה בידינו לצלוח את ההיסטוריה ולחלץ את מה שהסתתר או הוסתר במכוון על ידי כמה אינטרסנטים, מפוליטיקאים ועד שכירי-עט שהיו ועדיין עושים כסף על ידי תעסוקה כעט לטובת מאווייהם הפרטיים הצרים.
מה שעמי האזור ועמנו האחוואזי נחשפו אליו הוא מסכת שקרים חסרי בסיס לחלוטין המופיעה באותם דפי ההיסטוריה. הגדולים מבין אותם שקרים, וכפי שהזכרנו לעיל, הם תוצאה של תהליך שטיפת מוח מתוכנת ושרירותי הנתמך בכסף איראני וגם בתקשורת הערבית האסלאמית הרקובה, ומעליה התקשורת המוזנת ומקודמת על ידי השלטון הקלריקלי וראש הטרור העולמי בטהרן. שקר זה הוא שפלסטין היא הבעיה המרכזית של הערבים.
ניסינו על בסיס האפשרויות המוגבלות שלנו לתקן את העיוות ההיסטורי הזה אשר גבה מעמי האזור ומעמנו באחוואז מחיר גבוה. עלינו לבסס את המודעות לאמת הנובעת מהמחקרים, כפי שאמרנו לעיל, כדי לייסד שלב חדש של אחווה, שלום ושגשוג לכל עמי האזור. אנו מאמינים באמונה מוחלטת שהאמירה שפלסטין היא הבעיה המרכזית של הערבים היא השקר הפוליטי הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית של האנושות. בנוסף, אנחנו מאמינים שתקומת מדינת ישראל בשנת 1948, גם אם היא איחרה לבוא, היא שחרור האדמה אשר נגזלה 52 פעמים, בין אם על ידי הפרסים, הערבים או עמים אחרים מאז גלות בבל ועד לרגע זה. ישראל איננה כיבוש, כפי שטוענת התקשורת האסלאמית הערבית הרקובה והפשיסטית.
לכן אנחנו מאמינים בתבונה ובחוכמה של עמי האזור שיצליחו לתקן את זיכרונם ולשחרר אותו משליטת התקשורת הזו משום שהיא משתמשת בחרב ההשמצות הכוזבות כנגד עם שהשיב את זכותו אחרי אלפי שנים והפך למודל נעלה ותרבותי למאמץ מדעי ואנושי, שיש לחקות אותו כמודל ייחודי בעולם. אנחנו באחוואז, ובמיוחד הזרם החילוני המיוצג על ידי המפלגה הליברלית האחוואזית, לא מאמינים בזה בלבד, אלא גם דורשים נורמליזציה מלאה ובלתי מותנית עם בני דודינו היהודים שנרדפו במשך מאות שנים, במזרח ובמערב, ואנו קוראים לחבקם שכן אנחנו כשני קנים היוצאים ממנורה אחת, שנינו עמים שמיים, וכולנו צאצאי סב אחד.
בנוסף, יש לנו מכנים משותפים גדולים ואתגרים עצומים ובראשם משטר האייתוללות הטרוריסטים בטהראן, אשר באמצעות ניצול כמה מוחות ריקים וזלזול בתבונת הציבור בשם פלסטין, כבש את אלאחוואז ועוד ארבע בירות ערביות (בגדד, דמשק, בירות וצנעא). שלא לדבר על הריגתם של ילדי ישראל וגם פלסטין, כולל הערבים בישראל ושאר העמים הערבים, שהראשון שבהם הוא העם האחווזי, בשם השקר הפוליטי הזה, הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית. משטר טהרן השתמש בשקר זה כיתד וחנית כדי לכסות על כישלונו בניהול מדינה עם חוקים אזרחיים, כיבוד זכויות האדם ומאמציו להמשיך ולאחוז בהגה השלטון בשם "פלסטין". לכן אנו אומרים שישראל ואחוואז הם שני אגפי השלום והשגשוג של האזור הזה, מכיוון שאנו מבינים, אחרי קריאת ההיסטוריה ותיקון הדרך העקומה של שכירי החרב של הפוליטיקה והשודדים, שהם היו הסיבה העיקרית לעיוות תדמיתה של ישראל משתי סיבות:
ראשית, ישראל היא מדינה אזרחית ודמוקרטית ייחודית באזור. לאחר שהחזירה לעצמה את ארצה, ישראל נהנית מיכולות שאין כמותן לא רק באזור, אלא גם ברמה העולמית, במיוחד בתחום הידע והמדע. כמו כן, היא נהנית מחוקים אזרחיים וצורה של ממשל פוליטי המסוגל למלא תפקיד חשוב בחקיקת חוקים אזרחיים העשויים לגבש את מושג זכויות האדם ושמירה עליו במסגרת החוק. בישראל, הכישרון הוא אמת המידה שבאמצעותה נקבע מעמדו של הפרט בחברה.
בנוסף, ישראל יכולה להיות תומכת אמיתית לכינון חוק חרות האדם וכבודו. ערביי ישראל הם הדוגמה הטובה ביותר לכך, שלא לדבר על היכולות והאפשרויות העצומות שמדינה זו נהנית מהן, במיוחד בתחום החברה והביטחון, כמו גם מהצד הצבאי.
שנית, אחוואז: כמדינה הנהנית ממיקום גיאוגרפי חשוב מאוד, על הגדה המזרחית של המים החמימים של המפרץ הערבי, היא מקור ומבוע של האנרגיה העולמית, שלא לדבר על משאבים אחרים כגון גידולים חקלאיים, מים וכו' מצד אחד, ומצד שני, שער אסטרטגי חזק, וזה יהיה מצב מדינת אחוואז אם היא תשוחרר מהכיבוש הפרסי, והיא תמלא תפקיד חשוב ואסטרטגי למען השלום והביטחון בעולם.
הכול יודעים ומכירים את מה שגם אנחנו יודעים לעומק על המנטליות הפרסית החולנית וצמאת הדם, שאינה זקוקה למיקרוסקופ וכל האזור היה עד לה מאז רצח הח'ליפים בגומחת התפילה, טבח כרבלא (680 לסה"נ) ועד היום, כמו שהייתה מאז זמנו של אחשוורוש, המן והלוחמת היהודית הגיבורה אסתר. המחבל ח'אמינאי הוא היום טובח ההמונים ורוצח הילדים, בדיוק כפי שהייתה הכוונה להשמיד, להרוג ולאבד 52,000 יהודים באותה תקופה, והמלכה הלוחמת אסתר הצליחה לגבור על המן כשנשענה על אמונה, אמת ונכונות להקרבה.
אנו קוראים למדינות ערב והאסלאם, כולל ישראל, לתמוך ולשחרר את אחוואז כדי להבטיח עתיד משגשג לעמי אזור זה, אשר סבלו מההתנשאות של משטר טהרן כמדינה ומשטר נוכלים המכים ויכו בכל יום את כל החוקים הבינלאומיים והערכים האנושיים במאמץ להשמיד את המרקם החברתי והתרבותי של עמי אזור זה, ובראשם עם ישראל הנכבד והעם המדוכא של אחוואז.
לכן אנו אומרים שישראל ואחוואז הם שני הצדדים של השלום והביטחון בעולם מכיוון שאנו יודעים היטב ששחרור אחוואז יביא לייבוש מקורות הטרור הממומן על ידי משטר טהרן בהכנסות מהנפט והגז המופקים מאדמת אחוואז. כך נצליח לחסום את דרך הטרור של חמאס וחיזבאללה ושל כל ארגוני הטרור הפוגעים בביטחון הלאומי הערבי, לדוגמה במצרים, וכך נגן על חיי חפים מפשע מפני הרג והרס, ובראשם עם ישראל המושמץ, מצד אחד, ומצד שני נחזיר את הביטחון לעמי אזור זה כמו גם לממשלות.
זה מה שקושר את אחוואז עם ישראל, מדינה שקיומה כמדינה עצמאית הוא צורך פוליטי, ביטחוני וחברתי. ראשית, ישראל נהנית ממערכת דמוקרטית מפוארת, יפה ומושלמת, והיא גם מדינה בעלת יכולות צבאיות עצומות המסוגלת להיות במסגרת ברית צבאית ערבית-ישראלית כדוגמת נאט"ו לשם הגנה על עמי האזור. מבחינה חברתית וכלכלית, החברה בישראל מודרנית, שוחרת שלום ובעלת עוצמה כלכלית המאפשרת לה להקים ברית כלכלית ולמלא תפקיד מרכזי בהפעלת יכולותיה המדעיות כדי להיות מרכיב משפיע ואמין במאמץ להביא שגשוג לאזור כולו.
ברכות לכולכם
חמיד מוטשר, נשיא המפלגה הליברלית של אחוואז
