כל המהדורות עסקו בהרחבה בנעשה בארצות הברית וכל הערוצים, כולל ערוץ 20, הפיקו משדרים מיוחדים לכבוד האירוע. הבחירות בארה"ב הם אסקפיזם מושלם לתקשורת הישראלית. קצת כמו ההצלחה של הארי פוטר: ערבוב של החיים המוכרים עם קסם שכאן נוכל רק לחלום עליו. אולם לעומת ההצלחה המסחררת של הארי פוטר, הבחירות לנשיאות ארצות הברית לא באמת מצליחות לסחוף את הקהל הישראלי. יש הצדקה אקטואלית לחגיגיות המשדרים בערוצים השונים ואין ספק שזה מפתה להניח לכמה שעות או ימים את סיר הפויקה המקומי שלנו לטובת מעללי הדוד סם, אבל ביננו, אם האירוע הזה היה עומד על מדף בסופר ישראלי בחולון הוא לא היה הופך להיות מוצר השנה, בואו נגיד שהוא יותר גבינה כחולה מקוטג'.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
נתניהו בחר צד בבחירות אבל זה לא מה שאמור להטריד אותו
הבחירות בארה"ב: הפער הקבוע בין הפרשנים לציבור בבית
דיון הלכתי: האם המבורגר משובט הוא בשרי?
לזהות נשיא ארצות הברית יש חשיבות גדולה ואפשר להבין את הבחירה לעסוק, גם כאן במקור ראשון, בהרחבה בנושא. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאת ההורים העייפים, הצעירים שיוצאים בערב לרוץ ואת המבוגרים שתקועים בבית כבר חודשים זה לא באמת מעניין. יש חשיבות לכך שסדר היום לא יהיה בנוי מהמכנה המשותף הנמוך שלנו ונכון שהמהדורות ייפתחו עם הנושאים החשובים גם אם הם לא פופולאריים אבל כאן, הצדק לדעתי עם האזרח הפשוט.
עשיתי סקר בחירות משלי ושאלתי מדגם לא מייצג של אנשים אקראיים מה הם חושבים על הבחירות בארה"ב. התשובות נעו בין תמיהה על כך שעברו כבר ארבע שנים מאז שטראמפ נכנס בסערה לחיינו לבין השאלה האם אני יודעת מי יותר טוב לנו. אנחנו כל כך מרוכזים בעצמנו שגם מעט ההתעניינות שהציבור הישראלי מפנה למהלך הכי משפיע על האימפריה הענקית בעולם סובבת לרוב סביב עצמנו. והפעם בקטע טוב. יהודים פשוטים מבינים שמשנה מאוד מי הפריץ התורן והאם הוא נוצר בליבו אהבת ישראל אבל חשוב פי כמה מה הם עצמם יחליטו לעשות עם הסדר החדש על לוח המשחק.
החלום האמריקאי ומה שקורה בו מעסיק בעיקר את יושבי האולפנים ואת אנשי העולם הגדול אבל אם תשאלו את אנשי החיים עצמם, אין להם שמץ של מושג מי זה סליפי ג'ו. אם יום אחד הוא יתיישב בחדר הסגלגל הם יחליטו אם צריך לשנוא אותו או לא. אבל עד אז שהוא ימשיך לריב על קולות בפנסילבניה והם יזפזפו לנינג'ה ישראל.
