מי ששמחו אמש על החלטת בג"ץ לא להעניק לממשלה עוד חצי שנה להשלים את חקיקת חוק הגיוס ובמקום זאת לקצוב שלושה חודשים בלבד לצורך השלמת המשימה, הם דווקא החרדים. סוגיית חקיקת חוק הגיוס החדש, שהוסדרה לפרטי פרטים בהסכמים הקואליציוניים, נתקעה במשרד הביטחון מאז השבעת הממשלה. שר הביטחון בני גנץ אמנם עשה קולות של התעניינות בקידום הנושא, אך בפועל, בחר למסמס את החקיקה ולא לקדם אותה בתירוצים שמתאימים לילד עצלן בכיתה ג'.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
החיים עצמם: החגיגה באולפנים מעניינת בעיקר משוגעים לדבר
מומחי בריאות מתריעים: לא לוותר על מסכות בבתי הספר
מלון, מקווה ומסעדות: הצצה למרכז היהודי הצף בדובאי
במפלגות החרדיות מעריכים שהסיבה האמתית לאיטיות של גנץ לא קשורה בקורונה וגם לא בענייני ביטחון דחופים במיוחד. לגנץ, כך הם חושבים, נוח מאוד שחוק הגיוס חונה אצלו במשרד, וכך הוא, אם לשאול ביטוי מיועמ"שנו היקר, "מחזיק אותם בגרון". עכשיו לא תהיה לו ברירה אלא לקדם את העניינים, וכך יקבלו החרדים ארכה של כמה שנים עד פסק הדין הבא של בג"ץ שיפסול את חוק הגיוס החדש שייחקק.
התהליך הרי כבר כתוב מראש, הכתובת על הקיר, ורק טיפש לא ראה אותה כבר בתחילת הדרך עם ההתערבות הראשונה של בג"ץ בנושא הגיוס, ולמצער עם ביטול חוק טל בשנת 2012. מי שכבר אז חזה את הנולד היה שופט בית המשפט העליון אשר דן גרוניס, לימים הנשיא, אשר הזהיר מפני מעגל שוטה שייווצר אם בג"ץ יפסול את חוק טל. גרוניס ציין שהוא מעריך (כפי שאכן קרה) שבמקום חוק טל יחוקק חוק גיוס אחר, שלא יקבע שכל צעיר חרדי חייב להתגייס. אז יוגשו עתירות נגד החוק החדש, ובג"ץ יצטרך לדון גם בהן. "ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט. זאת ועוד, זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה", כתב גרוניס, ונדמה שלא צריך להוסיף אפילו מילה.
הדברים כעת, כמובן, נכונים אפילו עוד יותר. שהרי חוק הגיוס החדש שיחוקק היום לא באמת יוכל לעמוד באמות המידה שקבע בג"ץ בפסק הדין שבו נפסל חוק הגיוס בשנת 2017. בפועל, צה"ל לא מצליח לגייס חרדים אפילו בכמות שנדרשה ממנו באותו חוק גיוס שבוטל. סביב הכשל הזה והניסיון להסתיר את עומקו התפוצצה כידוע לפני מספר חודשים פרשיית הטיפול בנתוני גיוס החרדים לצה"ל. שהרי אם אי אפשר לגייס חרדים בכמות הנדרשת אין מנוס מלספור כחרדים גם מי שאינם מוגדרים ככאלו על פי הקריטריונים החוקיים.
הבעיה של שופטי בג"ץ היא חוסר היכולת שלהם להפנים ולקחת בחשבון באופן עמוק את קוצר ידם. "אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל", כתב גרוניס כבר אז, אבל חבריו לכס השיפוט לא משכילים להבין גם היום שפסקי דין לבדם לא ישנו את התמונה. הבעיה איננה חוקים בעייתיים אלא מציאות בעייתית. אולי כדאי להציע לשופטי בית המשפט העליון לחזור לספרו האלמותי של אנטואן דה סנט אכזיפרי, 'הנסיך הקטן'. שם לומד הנסיך מהמלך אותו הוא פוגש באחת הכוכביות את האמת הפשוטה הבאה: "יש לדרוש מכל אחד רק דברים שביכולתו לבצע".
