במדינת ישראל, מדינת היהודים, יש צורך בכשרות ממלכתית, אחידה ושקופה. כמו כל שירות בסיסי וחיוני לתושבי המדינה – בריאות, חינוך ודומיהם – יש צורך במערכת ממלכתית גם בתחום הכשרות.
במדינת ישראל שיעור גבוה מאוד מקרב האזרחים צורך מזון כשר. הכשרות צריכה להינתן על ידי המדינה לטובת הציבור. הפרטה של הכשרות (הקיימת כבר בגלל גופי כשרות פרטיים כמו בד"צים) הופכת את הכשרות לעסק תחרותי שאינו משרת את הציבור אלא את בעלי הבדצי"ם.
כיום אין אחידות בכשרות, ולכל רבנות מקומית יש קריטריונים משלה. כשכתוב על מסעדה “כשר" או “כשר למהדרין", אין לצרכן מושג למה הכוונה. זה גורם לבלבול בקרב הציבור.
מבחינת השקיפות, גופי הכשרות הפרטיים אינם מבוקרים בידי גוף חיצוני.
הממלכתיות, האחידות והשקיפות יכולות להתקיים רק על ידי גוף ממלכתי מבוקר ואחיד. מבקר המדינה אכן העיר הערות, ובעקבותיהן הרבנות הראשית לישראל הקימה ועדה לתיקון הליקויים במערך הכשרות. כדי לתקן את הטעון תיקון בתחומי הכשרות ראוי וחשוב להירתם לעזרת הרבנות הראשית ולא להילחם בה. כשיש ביקורת על מערכת החינוך, הבריאות, ביטחון הפנים וכו', מקימים ועדות מקצועיות שתתקנה את הדרוש תיקון. לא מקימים אלטרנטיבה.
ארגון רבני צהר החל את דרכו במיזמים חשובים, נקיים ממחלוקות, שקידשו שם שמיים ברבים. הוא התחיל כגוף מתנדב, ועשה קידוש השם גדול ודברים נפלאים, כמו מיזם עריכת חופות, מיזם שורשים, תפילות יום כיפור, פורים ועוד. כעת הוא שינה כיוון ופנה לתחום שמסכן את הכשרות ולא תורם לה: לא עוד מיזם התנדבותי שמחזק את הרבנות, אלא מערכת שחותרת תחתיה. מיזם הכשרות של צהר מצא פרצה בחוק וניצל אותה כדי להקים את גוף הכשרות החדש.
לפי החוק האפשרות לתת תעודות כשרות ניתנת רק בידי הרבנות המקומית או הראשית. עם זאת, אם בתעודה המוצבת בבית האוכל לא מופיעה המילה "כשרות" אין בכך עברה על החוק. עד כה השתמשו ב"פטנט" הזה גופי כשרות פרטיים קיקיוניים ובלתי מקצועיים, כדי להכריז על כשרות במקום שהרבנות לא הכריזה, מפני שהוא לא עמד בדרישות המינימליות של ההלכה. למקום הבלתי מכובד הזה נכנס צהר. הארגון מנפיק תעודות המעידות על השגחה על נתונים מסוימים בבית העסק, בלי להזכיר את המילה כשרות. כל זאת במקומות שבהם הרבנות, גוף מבוקר, לא נתנה תעודת כשרות מסיבות מוצדקות. זו התנהגות שמתאימה לגופים שפועלים כגנבים בלילה ולא לארגון צהר.
כמו כן, הדבר פותח פתח לארגונים המתנגדים להלכה, כמו קונסרבטיבים ורפורמים, ללכת בעקבות צהר. כתוצאה מכך הציבור בישראל, צרכן הכשרות, ייכשל במאכלים לא כשרים בלי שהתכוון לכך.
יש לחזק את הכשרות הממלכתית האחידה והמבוקרת ולמנוע מגופים פרטיים לתת כשרות במקום הרבנות. אני קורא לחבריי, רבני צהר: חזרו בכם! המשיכו במיזמים מקדשי שם שמיים, ואל תהרסו את מערכת הכשרות של מדינת ישראל.
הכותב הוא רבה של מיתר, חוקר כשרות ומרבני צהר
