חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ פעל על סטרואידים עד הרגע האחרון ממש. שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות צייץ הנשיא היוצא נגד ההחלטה המשפטית לאפשר במדינת פנסילבניה יותר זמן לספירת פתקי הצבעה: "החלטת בית המשפט העליון על הצבעה בפנסילבניה היא מסוכנת מאוד. זה יאפשר רמאות משתוללת ולא מבוקרת ויערער את כל מערכות החוקים שלנו".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "ניתן מענה לכל התיירים": הקהילה בדובאי מפתחת מערך כשרות
– "חקירת השתקה": סערה לאחר חקירתו של ח"כ מיקי זוהר
– עושות עלייה: ספינות טילים חדשות בדרכן לארץ
הנהלת טוויטר מיהרה להצמיד לציוץ הערת אזהרה: "חלק מהתוכן, או כל התוכן ששותף בציוץ זה, הופרך ועלול לספק מידע מטעה בהקשר לאופן שבו אפשר להשתתף בבחירות". שלשום לפנות בוקר, אחרי שטראמפ צייץ שהדמוקרטים גונבים את הבחירות באמצעות פתקי הצבעה שמגיעים בדואר אחרי סגירת הקלפיות, טוויטר שוב הצמידה לו הערה דומה. בכך היא סיפקה כביכול שירות חשוב לעשרות מיליוני עוקביו של הנשיא, והעמידה אותם על טעותו והטעייתו: אין בעיה עם הצבעה בדואר. או במילים אחרות: זהירות, פייק־ניוז.
באמריקה, ערש לידתן של הרשתות החברתיות הגדולות, הסתמנה בשנים האחרונות כמיהה ליברלית להתערבות מערכתית שכזאת. החוגים שמחזיקים כבר דורות בהגאי התקשורת הממוסדת, טוענים שהתקשורת העממית החדשה היא תעשיית שקרים אחת גדולה. הם מתארים אותה כמצע פורה של הטעיות זדוניות ותיאוריות קונספירציה. לכן נדרש לדעתם מנגנון פיקוח שיאיר את עיני הציבור ויספק לו תמרור הבחנה בין בדיה להוויה, אמת ושקר.
האם האמת היא נר לרגליה של התקשורת הממוסדת? נו, באמת. אפילו בעיתונים האיכותיים והקפדנים בעולם אפשר להצביע מדי גיליון על שורה ארוכה של פרטי מידע בעייתיים, בלשון המעטה. גם האופן הדמוני שבו הוצג שם טראמפ בשנים האחרונות גלש שוב ושוב לתחום הפייק ניוז, שלא לדבר על אופן הסיקור של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בערוצי התקשורת האלקטרונית באירופה. הם רק משקרים באופן מתוחכם יותר, ואולי מודע פחות.
בכל מקרה, לא הגיוני שטוויטר או פייסבוק יסמיכו את עצמן להיות עורכיו של נשיא ארה"ב, וגם לא של בעלי חשבונות חשובים פחות. הרשתות החברתיות, עם כל חסרונותיהן, הן האמל"ח הדמוקרטי האחרון של קהילות מקופחות נגד עריצות התקשורת הממוסדת. רק שם יכולים המקופחים וסתומי הפה לתת ביטוי להשקפות עולם שונות מהשקפתה, ולהאיר פינות שהיא מתעקשת להחשיך. אם יבוא עכשיו אח גדול ויסתום להן את הפה בטענת פייק־ניוז, זו תהיה פגיעה אנושה בחופש הביטוי, מה גם שהגדרת הפייק־ניוז עצמה בעייתית ביותר.
כאשר מנהיג כלשהו בעולם יצייץ במסגרת מסע הבחירות שלו ש"מצב האומה טוב היום כפליים מזה שקיבלתי לידיי", טוויטר תוכל לטעון שמדובר בפייק־ניוז מפני שמצב האומה השתפר רק פי אחת וחצי. בשלב הבא יצונזרו ציוצים הנוגעים לדיון הדמוגרפי פה, כמה פלסטינים יש באמת בין הירדן לים, ובהמשך גם כאלה שיעסקו בהתחממות כדור הארץ. מי שיטען שההתחממות הגלובלית היא המצאה שמאלנית, יגלה שטוויטר הצמידה לו הערה האומרת "חלק מהתוכן, או כל התוכן ששותף בציוץ זה, הופרך על ידי הקהילה המדעית". אפילו קביעה נחרצת שיש חיים אחרי המוות, עשויה לגרור הערת אזהרה.
זה שיגעון. הנהלת הרשתות החברתיות צריכה להתערב רק במקרים קיצוניים ביותר של הטפה לאלימות או הכפשה הגובלת בשפיכות דמים. היא לא אמורה להיות מכון תקנים של עובדות ובוודאי לא להשליט שם שיח פרוגרסיבי, אלא לסמוך על תבונת ההמון וגם על יכולתו לבוא בסוף חשבון עם זייפני חדשות. במקרה הכי גרוע יקרה לו מה שקורה כשהוא מדליק טלוויזיה.
