יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

40 מיליון נוסעים בשנה: נמל התעופה הבא בידיו של שר הביטחון

מיקומו של נמל התעופה הבא של ישראל, בדרום או בצפון, מונח על שולחנו של שר הביטחון. יש לקוות שהוא יראה גם את התמונה האזרחית ולא רק את הצבאית

לא ברור כמה זמן יישאר בני גנץ במשרד הביטחון, אבל גם אם מדובר בתקופה קצרה, על שולחנו מונחות סוגיות להכרעה בחודשים הקרובים. אחת מהן היא מיקומו של נמל התעופה הבינלאומי הנוסף, המכונה נתב"ג 2. כבר מספר שנים ניצבות שתי אפשרויות על השולחן: הקמת נמל התעופה בעמק יזרעאל, סמוך לרמת־דוד, או הקמתו בנגב המזרחי, סמוך לבסיס חיל האוויר בנבטים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחזרה לבונקר: בוגרי תסריט "שעת נעילה" שבים לקרבות
– "חקירת השתקה": סערה לאחר חקירתו של ח"כ מיקי זוהר
– יקודם בדרגה: פשרה בין דובי שרצר למדינה

ראשי הרשויות בדרום, בהובלת מועצת הנגב, מקדמים במרץ רב את אלטרנטיבת נבטים. נמל תעופה בסדר גודל של נתב"ג עשוי להוות מנוף אדיר להתיישבות, לכלכלה, לתעסוקה ולתיירות בדרום הארץ. ההערכות מדברות על אלפי משרות ישירות בנמל עצמו, ועוד עשרות אלפי מקומות עבודה במעגלים רחבים. למאבק של אנשי הנגב שותפים גם ראשי רשויות בצפון, שמתנגדים להקמת נמל התעופה בעמק יזרעאל בגלל הקרבה ליישובים וההשלכות הרבות על עתיד החקלאות באזור. ראש מועצת עמק יזרעאל, אייל בצר, שב וטען השבוע שמטוסים גדולים לא יוכלו להמריא מנמל בעמק, ואמר שאם הנמל לא יקום בנגב זו תהיה איוולת.

על פי הערכות, נמל תעופה בנבטים שישרת 40 מיליון נוסעים בשנה, יתרום לנגב כ־53 אלף משרות וכ־11.5 מיליארד שקלים לתוצר המקומי

בסיס חיל האוויר בנבטים, 2010. צילום: משה שי, פלאש 90

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה לפני שלושה חודשים על תמיכתה בחלופת נבטים. אבל עם כל הכבוד לשרת התחבורה, המשרד שיכריע באמת בסוגיה הוא משרד הביטחון, שמאז תחילתו של הדיון מאמץ את עמדת צה"ל, המתנגדת להקמת נמל התעופה בנבטים מסיבות מבצעיות. בחיל האוויר טוענים שהקמת נמל תעופה אזרחי בנבטים תפגע בפעילותו של בסיס חיל האוויר שם.

התומכים באופציית נבטים דוחים את הטענה שאי־אפשר לקיים נמל תעופה אזרחי וצבאי זה לצד זה, ומצביעים על שדות תעופה משולבים הפועלים בשלום במקומות אחרים בעולם. הם מזכירים שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) החוקית של נבטים יועדה מלכתחילה עבור פעילות צבאית ואזרחית, ושבשונה מהחלופה הצפונית, בנבטים כבר קיים היום מסלול המראה שהותאם מראש גם לשימוש אזרחי. כחיזוק, הם גם מציגים חוות דעת תומכת בחלופת נבטים מטעם מפקדי חיל האוויר לשעבר הרצל בודינגר, אליעזר שקדי ויעקב טרנר.

בני גנץ. צילום: AFP

כאמור, כל שרי הביטחון עד היום אימצו לחלוטין את עמדת צה"ל המתנגדת לחלופת נבטים. גנץ בחר להתנהל אחרת. הוא ביקש מצה"ל לקיים בחינה מחודשת של הסוגיה, ולשמוע גם על חלופות אחרות בנגב, מלבד נבטים. בניגוד לשרי הביטחון שקדמו לו, הוא גם נפגש השבוע עם ראשי הרשויות בנגב ובצפון שמקדמים את חלופת נבטים, ואמר שם דברים מעניינים.

"ההחלטה איפה למקם את השדות היא בסופו של דבר החלטה מדינתית ולא רק צבאית", אמר גנץ, והוסיף: "כשר ביטחון אני עושה 70 אחוז שיקולים אזרחיים ו־30 אחוז שיקולים צבאיים ולא להפך. אני לא חניך תורן של המערכת הביטחונית, אני בוחן את זה בצורה לאומית ואסטרטגית ולא רק צבאית, ואפעל על מנת להעביר את עמדתכם לבחינת גורמים מקצועיים בלתי תלויים". הדברים הללו מקבלים משנה חשיבות כשהם נאמרים על ידי מי שרק לפני חמש שנים סיים את כהונתו כרמטכ"ל, ושבמשך קרוב לחמישים שנה לבש מדים.

מיכאל ביטון. צילום: נעם רבקין, פלאש 90

גורם נוסף במשרד הביטחון שמקדם את חלופת נבטים הוא מיכאל ביטון, השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד. ביטון, ראש מועצת ירוחם לשעבר, עמד עד לפני שנתיים בראש מועצת הנגב, הגוף המרכזי שנאבק להקמת נמל התעופה בנגב. כשנכנס לתפקידו במשרד הביטחון הציב לעצמו ביטון שתי משימות גדולות בנושא הנגב: האחת, להאיץ את הקמת קריית המודיעין של צה"ל מצפון לבאר־שבע, שהמכרז להקמתה הוקפא, והשנייה, לקדם בחינה מחודשת של עמדת צה"ל בסוגיית נמל התעופה. בסוגיית קריית המודיעין ביטון כבר שבע רצון, לאחר שבחודש יולי הכריזו במשרד הביטחון על זכייתה של חברת שיכון ובינוי במכרז להקמת הקריה, והעגלה יצאה מהבוץ. בסוגיית נמל התעופה, גם הוא יודע שיהיה לא פשוט לשנות את עמדתו הנוכחית של צה"ל או לקבל החלטה בניגוד לעמדתו.

פנייה ישירה לרמטכ"ל

אחד הטיעונים של תומכי חלופת נבטים נוגע לעתידו של נמל התעופה המיועד. כרגע מדינת ישראל מקדמת נמל תעופה משלים שאמור להכיל 20 מיליון נוסעים בשנה, אלא שמסמך כלכלי שנכתב על ידי חברת BDO מוביל למסקנה כי כדי לענות על צורכי המשק העתידיים יש לקדם נמל תעופה מרכזי ולא משלים, עם פוטנציאל גידול עתידי להיקף של 80 מיליון נוסעים בשנה. אפשרות כזו לא קיימת בעמק יזרעאל.

מחברי המסמך טוענים שאם יוקם נמל תעופה משלים ברמת־דוד, כבר בשנת 2040 ייווצר מחסור בקיבולת נוסעים בישראל, ותידרש הקמת נמל תעופה נוסף. "בחירה במיקום שלא מאפשר התרחבות עתידית הינה איוולת כלכלית", כותבים חן הרצוג ויובל אליעז, מחברי המסמך. על פי האומדן שלהם, ההפסד למשק מהקמת שני נמלי תעופה משלימים במקום נמל מרכזי נוסף אחד הוא 15.6 מיליארד שקלים. הם חישבו ומצאו כי נמל תעופה בנבטים, שישרת 40 מיליון נוסעים בשנה, יתרום לנגב כ־53 אלף משרות וכ־11.5 מיליארד שקלים לתוצר המקומי. לחוששים מהמיקום המרוחק של נבטים מזכירים מחברי הדו"ח שרכבת מהירה ממרכז הארץ היא תנאי הכרחי לכל נמל תעופה מרכזי עתידי, והיא תאפשר הגעה לנמל תעופה בנבטים בתוך כחצי שעה בלבד.

הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי. צילום: דו"צ

במקביל למאבק של מועצת הנגב, עלה בימים האחרונים קמפיין חדש בנושא שמובילה קבוצה המורכבת מפעילי ציבור ותושבי עמק־יזרעאל יחד עם תושבי הנגב. הקמפיין ממקד את הלחצים להעדפת חלופת נבטים ברמטכ"ל אביב כוכבי. בשלטי חוצות שנתלו באיילון, מול משרדו של הרמטכ"ל בקריה, מככבת תמונתו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון, תחת הכיתוב: "הרמטכ"ל כוכבי, הנגב מחכה לך". בשלט אחר מופיעה תמונת פסלו של אלכסנדר זייד, עם הכיתוב: "הרמטכ"ל כוכבי, במשמרת שלך העמק נפל..".

ביום שישי האחרון ניסתה קבוצת פעילים מעמק־יזרעאל להגיע לביתו של הרמטכ"ל כדי למסור לו מכתב מנוער העמק, העומדים בפני גיוס וקוראים לו להכריז על הקמת נתב"ג 2 בנבטים. במשרד הביטחון לא אוהבים את "ההליכה על הראש" של כוכבי, אבל הפעילים מהעמק משוכנעים שהמפתח לשינוי עמדת צה"ל נמצא בלשכת הרמטכ"ל.

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.