ב-9 בנובמבר 1938 התנפל המון מוסת ושטוף שנאה, בעידוד ובשיתוף פעולה של השלטון, על יהודי גרמניה ואוסטריה. בתים נשרפו, חנויות נבזזו. למעלה מ-1,400 בתי כנסת, שבמשך שנות דור שימשו כלב הפועם של הקהילות השונות וכמקום מפלט לגוף ולנפש, הועלו באש. עשרות אלפים נעצרו ונלקחו למחנות ריכוז, 91 יהודים נרצחו. המראה של רבבות שברי הזכוכיות שהותיר אחריו הפוגרום ברחובות העניק לו את שמו – ליל הבדולח. זה היה רגע מכונן, הנקודה בה הרדיפה הנאצית את היהודים עברה מהמישור הכלכלי והחברתי לטרור פיזי. זה היה סימן שמבשר את הזוועות שיגיעו בהמשך. לצערי, העולם לא הבין את חומרת האירוע.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ישראלים יכולים להירגע: ביידן הוא לא אובמה
– ללא סגר ובסמיכות לסין: כך הצליחה טייוואן להתגבר על הקורונה
– בליכוד פועלים למנוע פריימריז אם תפוזר הכנסת
הנזק של ליל הבדולח היה חמור יותר מההרס הפיזי. לא היה מדובר רק בוונדליזם, אלא בניסיון מכוון ופרוע למחיקת הזהות היהודית. גם היום, לצערנו, התקפות על בתי תפילה הן מראה נפוץ. על פי ה-FBI, התקפות על בתי תפילה עלו בין 2014 ל-2018 ב-38.4 אחוז. מאות מתפללים נרצחו ברחבי העולם בשנת 2019 בבתי תפילה, כולל בפיגועים קשים בסרי לנקה, ניו זילנד, תאילנד ודרום קליפורניה.
הלקחים של ליל הבדולח, הסכנות שגזענות וקיצוניות יכולות להוביל אליהן רלוונטיים היום אולי יותר מתמיד. הפיגועים האחרונים בצרפת ובאוסטריה, שבוצעו על רק דתי, מוכיחים זאת. השורדים של ליל הבדולח והשואה שבאה בעקבותיו הולכים ומתמעטים. מי שהיה בן 18 אז יחגוג השנה 100. העדים היחידים לנקודת השפל של האנושות בקרוב ייפרדו מאיתנו. המשימה להבטיח את המשך הזיכרון נופלת עלינו. לצערי יש עוד הרבה עבודה. סקר שנערך בארה"ב מצא ששני שלישים מהצעירים לא יודעים מה זה אושוויץ. מחקר אחר הראה ש-69 אחוז מצעירי צרפת לא יודעים ששישה מיליון יהודים נרצחו בשואה. כשצעירים לא מודעים לתהום אליה גזענות עלולה לדרדר אין לדעת איך זה ייגמר. בורות כזו עלולה להיות נקודת ההתחלה לפרק אפל נוסף.
אנחנו חיים בעידן של חוסר ודאות. מגפת הקורונה ערערה את הבריאות והרווחה הכלכלית והחברתית של מדינות רבות. הקיצונים והגזענים כבר מתחילים להתעורר. הם גורמים לכך שככל שהמגיפה מתעצמת, כך גם הפחד מ"האחר". היום, כבעבר, הם מאשימים בחוליי החברה את השונים. מאז שהתפרצה המגיפה נרשמה עלייה בתקריות גזעניות ברחבי העולם.
ליל הבדולח לא יכול להישאר רק בספרי ההיסטוריה. הוא חייב לשמש היום כשיעור ממשי. על כולנו לוודא שהשנה, יותר מאשר בעבר, ננצל את יום הזיכרון לליל הבדולח ללמידה משמעותית. בימים סוערים אלה הקרב על הלבבות והמוחות אמיתי מאוד.
במצעד החיים אנחנו מלמדים צעירים מכל רחבי העולם לא רק על ההיסטוריה של השואה, אלא גם על הלקחים שלה ועל המקומות אליהם יכולות להוביל שנאה, חוסר סובלנות ודעות קדומות. יחד עם אלפי שותפים אנחנו מרימים קול צעקה. בואו נעשה שזיכרון ליל הבדולח יהווה את נקודת המפנה אל עבר עתיד טוב יותר. זו תהיה המחווה החשובה ביותר לאלו שסבלו מנחת זרועם של הנאצים. עתידן של כל החברות המתורבתות תלוי בכך.
