ג'ו ביידן נבחר כנשיא הבא של ארה"ב וכדאי להתחיל ולבחון את המשמעויות עבור ישראל. הרי זו תמיד השאלה היהודית. האם לאחר ארבע שנים של פריצות דרך חסרות תקדים של ממשל דונלד טראמפ עבור ישראל אנו צפויים לחזור שוב לסאגה של שנות אובמה שהנשיא הנבחר היה סגנו?
הדבר היחידי שניתן לומר בפסקנות הוא שמדובר בפוליטיקאי שונה לגמרי מהנשיא הראשון של ארה"ב שהגיע לבית הלבן לאחר שנתיים בסנאט עם אג'נדה מורכבת מחשיפה לליברליזם של הרווארד ורגישויות של "עולם שלישי".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
אפשרויות בלתי מוגבלות: הבחירות לנשיאות, מסקנות ראשונות
רגעים קטנים גדולים: האומללות המפוארת של פרק ב'
הלכה וקורונה: איך עושים ברית מילה ללא מוהל?
ביידן צמח בערוגות הפוליטיות של וושינגטון כמעט כיובל ובכך הוא מייצג יותר את האליטה הפוליטית הקלאסית והממסד של המפלגה הדמוקרטית. כסנאטור ותיק, כחבר בוועדות החוץ של הסנאט וכסגן נשיא הוא מכיר היטב את נושאי החוץ והביטחון ובתוכן הוא מעורה היטב גם ביחסי ארה"ב וישראל.
הוא החל את שירותו זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יוה"כ וכבר אז הגיע לאזור וטען שמאוד חשש לגורלה של המדינה היהודית. לעומת זאת הוא בוודאי אינו מזדהה עם מפעל ההתיישבות ובכך יש להניח שניתן לצפות לעימותים "נוסח אובמה" עם ממשלות שבראשן מפלגות ימין ישראליות. כאן ניתן לומר שהוא יזדהה עם אמרתו של הבוס שלו לשעבר שאמר שלהיות ידיד ישראל אינו מחייב אותי להיות ידיד הליכוד.
מאידך, אין להסיק על עימות קרוב בין הממשל שלו וממשלת ישראל. אמנם גם ניצחון דחוק הוא ניצחון אולם הוא אינו דומה להכרעה סוחפת. נשיא שאינו מצליח להביא עמו רוב של מפלגתו בסנאט וגם בבית הנבחרים מפלגתו ששולטת נחלשה, אינו שליט כל יכול. כסנטור וותיק וכסגן נשיא לשעבר הוא מודע לכוחו של הלובי הישראלי בקונגרס האמריקאי. הוא יצטרך להתחשב בהישגים של ממשלת ישראל בשנים האחרונות בתחומים כגון העברת שגרירות ארה"ב לירושלים שתאמה החלטות סנאט. הוא לא יוכל לבטל במחי יד סנקציות נגד איראן אם כי יש להניח שינסה לחזור להסכם עם טהרן בנושא הגרעיני. הניצחון הדחוק, במידה ואכן יתממש, הבהיר את הפילוג הפנימי בתוך החברה האמריקאית והקיטוב הפוליטי ויש להניח שהאתגר המרכזי של הנשיא הבא יהיה מופנה פנימה לאיחוד ולא לכוחנות בנושאי חוץ שנויים במחלוקת.
אינדיקציות ראשוניות לכך נוכל לקבל כאשר תתברר התמונה לגבי המינויים הראשונים של הממשל כגון מזכיר מדינה, נציג ארה"ב באו"ם שהוא מינוי בדרג קבינט, מזכיר ההגנה האמריקאי וכמובן יועץ לביטחון לאומי.
לאור החשיבות שצבר דיויד פרידמן בשנותיו של טראמפ, גם זהות שגריר ארה"ב בישראל, זהות מחליפו של ג'ראד קושניר וזהות השגריר המיוחד למזה"ת, משמעותית מאוד. כאן נצטרך לבחון כמה מהם יבואו מהממשל של אובמה או יהיו ממכוני חשיבה של וושינגטון המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית.
חשיבות רבה נצטרך לתת למרחב הפוליטי שביידן יקצה לסגניתו, שעקב גילו המתקדם של הנשיא הנבחר ועקב התמודדותה בפריימריז בתחילת הקמפיין אין לאיש ספק לגבי שאיפותיה העתידיות, כמו גם למשקל שהוא ייתן לאגף הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית בממשלתו.
באותה מידה ניתן להניח שיחסי ישראל-ארה"ב ברמת האליטות הביטחוניות לא תיפגע.
מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך אומר הפתגם התלמודי. חכמת דורות זו צריכה להנחות גם אותנו ביחסינו עם הממשל החדש בוושינגטון. הרבה מהיחסים שבין שתי המדינות יהיו גם תלויים בנו. כרגע נראה כי עלינו להתעורר למציאות חדשה של ממשל חדש המורכב מיסודות חדשים-ישנים. כללי המשחק אולי ישתנו אולם אנו כבר אמונים עליהם.
